ערב ר”ה בקליניקה
אחת מספרת לי שהיא בחרדה נוראה
לקראת המשפט,
לקראת יום הדין
והרי היא
יודעת מה זה דין
היא דנה את עצמה כל השנה
ללא הפסקה
ערב ר”ה בקליניקה
אחרת מספרת לי שהיא בייאוש נוראי
כי עוד שנה עברה
ושוב יום הדין
והוא מסמל עבורה
ששוב אחרי כל ההבטחות
היא שבה חזרה לנקודת ההתחלה
ערב ר”ה בקליניקה
ועוד אחת נכנסת
מדברת על ערב חג נוסף
שבו היא פשוט קורסת
כי היא צריכה להתאמץ לשמוח
בדבש לטבול
אבל היא מרגישה בחיים
כעס והיא לא מצליחה למחול
וכל אחת לחוד
וכולן יחד
רק רוצות להיות טובות יותר
כתוב בנוסח הסליחות
על ה’ שהוא גולה עמוקות
לכאורה מה יש להזכיר בסליחות
שה’ יודע מחשבות וגולה עמוקות?
והרי לפי דעת חלק מהנשים היקרות שפגשתי השבוע
היה עדיף שלא ידעו את העמוקות בליבן
איזה בושות
שלא יגלו כמה הן אשמות
כמה הן מיואשות ונכשלות
כמה הן מרגישות קושי לשמוח ולהאמין
אבל המפרשים מחדשים לנו דבר נפלא
הפירוש והכוונה בגולה עמוקות
שה’ יודע שבעומק בעומק
אנחנו טהורים
אנחנו רוצים
הרצון האמיתי שלנו כל כך טהור
רק שהוא מכוסה בשכבות
אבל מתחת
בפנים
יש לכל אחד ואחד מאיתנו נשמה גבוהה
טהורה היא
שכל מה שהיא רוצה
זה לעשות את רצון השם
להמליך אותו ביום הגדול הזה
על הכל
ומהות יום המלכת השם
הוא להתחבר לנקודה הזו
לבקש על מלכות השם בעולם
לבקש על עצמינו
שנזכה לשוב לנקודה הזו
ולשבת בה כל ימי חיינו
וזה אני חושבת ההבדל המהותי בין גישות מסוימות בפסיכולוגיה
לבין היהדות ולכוח של נפש של יהודי
הפסיכולוגיה מחפשת בלא מודע של האדם את היצרים האפלים
את החלקים הפחות יפים
ואני תמיד מלמדת את הסטודנטיות בקורסים
שיש עוד צד ל”יצר לב האדם רע מנעוריו” שכל כך מרבים להשתמש בו
יש “לב טהור ברא לי אלוקים, ורוח נכון חדש בקרבי”
יש “רצוננו לעשות רצונך”
יש “שאור שבעיסה” מלך אביון, מלך זקן וכסיל
שמנסה לגנוב את המהות הטובה הזו מאיתנו
את הכוחות הגבוהים והעצומים שבנו
מכסה בייאוש ופחד.
מה עושים עם כל החלקים המנוגדים האלה בנפש?
כתוב בפרשה שלנו:
“אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם… טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ”.
שמעתי בשיעור שמובא בזוהר הקדוש,
שמה שכתוב “אתם ניצבים היום” – היום זה ראש השנה,
שאנו עומדים לפני השם עם כל הצדדים באישיות שלנו
“ראשיכם” – התקופות שאנו ראשים
“טפכם” -התקופות שאנו מתנהגים כמו תינוקות
“זקניכם” – התקופות שאנו מרגישים זקנים וחלשים גם אם אנו צעירים
בקיצור, כל המצבים כולם.
ואנחנו צריכים ללמוד להיות “ניצבים”
עם כל החלקים וכל המורכבויות
גם כשנכשלנו
לא להתייאש
לא לשכוח את החלק העמוק והפנימי ביותר שלנו
שרוצה לעשות טוב
שרוצה להיות בסדר
החלק הטהור והזך
ומבקשים שירבו זכויותינו
שיתמו שונאינו
(איזה שונא ומשטין גדול יש לנו מהיצר הרע?)
שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
מאחלת שבראש השנה הזה
נהיה לרא”ש – כלומר “לעשות רצון אבינו שבשמים”
שלעולם לא נשכח את החלקים הגבוהים שבנו
הטובים שמחפשים קירבת אלוקים
ושתזכי להתחבר למקום טוב בפנים
ולבקש מה’ מכל הלב להרגיש את האמת הפנימית הזאת כל השנה כולה
כתיבה וחתימה טובה 🙂
חנה ביין
