אתמול הראו לי קטע סרטון ישן כזה
אפשר לחשוב שהוא טיפשי או משעשע,
אני ראיתי בו מסר עמוק:
בסרטון ילד שואל 2 מבוגרים:
מהו ההבדל בין “כאן” ל”שם”?
אני לא יודע מה זה “כאן”
ובעצם אני גם לא יודע מה זה “שם”
“בסדר נעזור לך” ענו לו
אחד מהמבוגרים הלך לצד השני
והמבוגר השני נשאר ליד הילד ומסביר לו:
“תראה הוא הולך לשם”
והנה אנחנו נשארנו כאן
והוא שהלך לשם- נמצא שם..”
“אני רוצה להיות שם”
אמר הילד
“אז לך אליו”
הילד הולך ומגיע למבוגר שהתרחק
“הגעתי כבר לשם”?
שאל את המבוגר
“לא ילד, אתה כאן”!
שוב אני כאן??
אבל רציתי להיות “שם”!!
רציתי להיות “שם”!!
“אבל עכשיו אתה איתי כאן”
ענה המבוגר מהקצה השני
“טוב אם אתה רוצה להיות שם
תחזור לנקודה הקודמת- שם
איפה שהיית קודם עם החבר שלי”
הילד חוזר ושואל בתמימות
אני כבר “שם”?
“לא ילד אתה כאן”
אבל איך זה יתכן?
רציתי להיות שם!!
רציתי להיות שם!!!!!
הקטע ממשיך וחוזר על עצמו
עד שהם מתייאשים ממנו מתרחקים
וצועקים עליו לעזוב
אחרי שהתרחקו ממנו צעקו
“ותישאר שם ילד”!!
“מה?
אז אני כבר שם”?
הילד שהיה על סף בכי
התחיל לצהול ולשמוח 🙂
(עד שחבר שלו בא ואמר לו
היי, מה אתה עושה כאן?… ונופלות פניו בשנית…).
עד כאן הסרטון.
בחודש האחרון אני שומעת כל הזמן את המתח הזה
בין המקום שלנו כאן למקום שלנו שם
כי אם נסתכל רגע על ראש השנה
נראה שהיו לנו החלטות וקבלות טובות
אי שם בשנה שעברה…
ואיך שוב הגענו לכאן?
הרי רצינו להיות שם!!!
היו לנו תקוות
היו שאיפות
היו ציפיות
היו יעדים
…
ופתאום לפגוש את הכול שוב
והחרדות הגדולות ששנה חדשה מציפה
התקוות הגדולות שאולי לא יתממשו
הציפיות מעצמינו
הפחד לעשות טעויות
הפחד הגדול לחזור לאותה נקודה שוב בשנה הבאה
הפחד שלא נגיע ל”שם” שלנו
ונמצא את עצמינו “כאן” רחוקים כל כך מהרצוי
הפחד מאימת הדין
הלחץ לנצל את הימים
כל הפערים בין ה”רצוי” ל”מצוי”
נפערים לנו מתחת לרגליים
ובמה נחזיק חזק ולא ניפול?
הרי אם נתחיל להבין את המשמעות של היום הזה
לא נעמוד בזה מאימת וחרדת המעמד והדין…
אבל אצל הקב”ה
הדברים לא נמדדים בצורה הזו
ובמיוחד לא בר”ה
כתוב שהשם דן את האדם
“באשר הוא שם”
אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע”ב)
“אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה,
שנאמר ‘כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'”.
כותב רש”י בשם המדרש:
“אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה, ריבונו של עולם,
מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר,
אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע,
אמרו לו צדיק, אמר להם ‘באשר הוא שם’,
איני דן את העולם אלא בשעתו”.
ולכן
גם אם ר”ה תופס אותך לא מוכנה
ואת מרגישה שאת רחוקה כל כך מהשאיפות שלך מהיעדים
ומה “שם” שלך שאת רוצה להגיע אליו
ואולי הרגשת שאלול חמק עבר
והזדמנויות נמוגו לך מבין האצבעות
השעון מתקתק והיעד מתרחק…
דעי לך
שאת יכולה לקנות עולמך בשעה אחת
אם ביום הזה עצמו – תהיי שם
צריך אותך ביום הזה מכוונת ומחוברת לעצמך
רוצה להגיע לשם?
תהיי כאן!!
תהיי בראש השנה במקום הנכון
ברצונות, במחשבות, בתפילות
אל תפסיקי לבקש על ה”שם” שלך
לבקש על הקשר עם השם
ועל המלכות שלו בעולם
על הכוחות ועל המטרות והשאיפות
למענך אלוקים חיים
ולא זו לא תחפושת
זה יום שאם את צדיקה בו
זוהי מהותך
זה יום של גילוי הפנימיות שלא תמיד אנו מצליחות
ואפילו דנים אותך כך
באשר את – שם
אז תהיי כאן –
כפי שאת חולמת להיות שם
מאחלת לך שנה פורייה
שנת גאולה וישועה לכלל ולפרט
שנה של פריצת דרך משמעותית
ימלא השם משאלות ליבך לטובה
ותראי ס”ד ברוחנית ובגשמיות ועל כל צעד ושעל
בהזדמנות זו תודה מקרב לב
לכל קהילת הקוראות של מכון מפגש
המשובים החמים שלכן תמיד
במייל ובמפגשים פנים אל פנים
נותנים כל כך הרבה כוח
להמשיך לייצר תכנים מכל הלב
יה”ר שנזכה לשנה טובה ומתוקה
ולעשות נחת רוח ליוצרינו!!
חנה ביין
ומשפחת מכון מפגש
