איך תבחני את יעילות הטיפול שלך?

כיצד אפשר לבחון יעילות טיפול רגשי?

האם הצלחה נמדדת על סמך התחושה האישית של המטפל או המטופל בסיום התהליך? ומה קורה כאשר הם חלוקים בדעותיהם?

הנה כל מה שצריך לדעת על מבחן האמת של המפגש הטיפולי שלכם.

מגיעים על סף ייאוש ולכן תולים הרים של ציפיות.

אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מתוך תקווה, אמונה וגם רצון לייצר שינוי כלשהו. הם כנראה ניסו להתמודד לבדם עם רגשות או מכאובים וסבל, חשבו על מספר דרכי מילוט מהמצב ולבסוף הבינו שאין קציר פירות מוצלח מניסיונות כאלה או אחרים.

אפשר לומר בגלוי שאנשים רואים בטיפול הרגשי כמעין “מוצא אחרון” – מקום שבו אם הטיפול כושל, סימן שהמצב נועד להישאר לתמיד.

ומכיוון שאנשים תולים את תקוותיהם לא פעם בטיפול הפסיכולוגי, אי אפשר שלא לתהות יודעים שהוא בכלל מצליח?

ובכן, נתחיל קודם עם הבשורות הטובות: על פי מחקרים בפסיכותרפיה, מרבית הפונים לטיפול פסיכולוגי חווים שיפור משמעותי בתסמינים שהביאו אותם אל הקליניקה מלכתחילה. הטיפול אכן עזר להם להתמודד עם קשיים שעליהם התלוננו וגם עם בעיות נוספות שצצו במפגשים.

יעילות הטיפול הרגשי = איכות הקשר בין המטפל והמטופל.

אותם המחקרים הגיעו גם לתובנה חשובה נוספת, אולי החשובה מכולן כשבוחנים את יעילות הטיפולים הרגשיים השונים:

הכימיה בין מטפל ומטופל.

כאן המידע עצום ורב וכלל המסקנות ממנו חוזרות על עצמן פעם אחר פעם –

מטופל שרוקם יחסים טובים, פתוחים, כנים ועשירים בכימיה טובה עם המטפל שלו, צפוי בס”ד לקצור הצלחה מסחררת מהטיפול.

טיב היחסים הם נקודה קריטית, מה שאומר שעליכם לבחור בקפידה את המטפל המתאים כדי להגביר את סיכויי הצלחת הטיפול. מה שזה עוד אומר, שלא בהכרח המטפל שגר הכי קרוב אליכם הוא המתאים ביותר וגם לא זה שהכי הרשים אתכם מבחינת שנות הניסיון או מסלול הקריירה. במילים אחרות, אל תתפשרו על הרקע המקצועי, אבל גם לא על האישיות של היושב מולכם.

מהם הסימנים לזיהוי יעילות טיפול:

אינטואיציה ותחושת בטן הם כלי עבודה סופר חשובים בכל טיפול  וחשוב לשאול את עצמכם:
האם אתם חשים בנוח? האם המרחב מעניק לכם תחושת  ביטחון?
האם אתם מגיעים לטיפול ומיד  נסגרים או מתכווצים?
האם אתם נוטים פעמים רבות שלא להסכים עם המטפל/ת שלכם?

לא תמיד תהליך הטיפול כה מקסים ונוח ותורם במפגשים הראשונים, אלא להיפך.
אם הגעתם הנה אחרי כמה וכמה ניסיונות כושלים לטפל במה שמפריע – כמעט בטוח שתגיעו  לכאן  עם אגו,  מבוכה או קושי עצום  להיפתח.

זה עדיין לא אומר שתחושת הבטן שלכם תהיה שלילית בהכרח והדבר הנכון לעשות הוא פשוט להציף כל  קושי מול המטפל שלכם.

לדוגמה, ד’ – מטופל בן 36, נשוי ואב לשלושה, שפטירת אמו לפני כשנתיים גרמה לו למשבר אמון בסיסי מול החיים שלו.
כעת הוא מגיע לטיפול שיסייע לו לעבד את התחושות והרגשות, אך הוא ממילא  נמצא במקום שבו הוא מתקשה לסמוך על המטפל ואולי גם על עצמו.

אם הוא ישכיל להבהיר זאת למטפל ולהצביע על מקרים נקודתיים שבהם הוא מרגיש באובדן האמון, זו תהיה תפנית מוצלחת.

כעת יהיה אפשר להתאים לו תהליך טיפולי אולי שונה מזה שנקבע בהתחלה ולנהל אותו בצורה שגם תביא ליצירת אמון במטפל ובטיפול עצמם.

יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם שיחה כנה שבה נציף תחושות או רגשות שליליים מהטיפול דווקא תביא אותנו להבין שאין את החיבור המתאים להמשך הדרך המשותפת עם המטפל.

במקרה כזה, צריך להיפרד מהמטפל הקיים אך לא מהטיפול ותרומתו.

המשיכו לחפש מטפל אחר, ייתכן שבגישה או טכניקה שונות, בעל תפיסת חיים מסוימת או פשוט אדם עם תכונה שתאפשר לכם להתחבר אליו טוב יותר. כידוע לכולנו, דרושים מספר ניסיונות בכל דבר חדש בחיים כדי לפתח ולשכלל את הקריטריונים המסייעים ביותר.

עד כאן חלק א’.

בחלק הבא נדון בסוגיה – “למה הטיפול שלי תקוע?”