לפעמים זה האופי שלנו —
פרפקציוניזם, ביקורת עצמית, ערך עצמי נמוך

לפעמים אלו קשרים מהעבר
חוויות של הזנחה, חוסר עקביות, פגיעה

ולעיתים אלו הפחדים שלנו —
פחד דחייה, נטישה, אובדן

אבל בפועל

זה מרגיש הרבה יותר פשוט

את מרגישה רגשות אשמה כשאוהבים אותך?

כשנותנים לך ומשקיעים בך מעבר למה שציפית

את מרגישה רגשות אשמה?

צורך להתנצל? להחזיר?

“אוי לא נעים… וואו זה יותר מדי… סליחה ש— תודה על—”?

לצאת ממצרים זה להיות מוכנה לקבל כמויות של אהבה

ללא תנאי

שפע של אהבה

פעם שאלה אותי מטופלת

אם אני יכולה לאהוב אותה יותר מאשר היא אוהבת את עצמה

זו הייתה סוג של בקשה, ומשאלה

הנקודה היא שהטיפול לא אמור לספק לנו אהבה

אלא לפתח בנו יכולת להכיל אהבה

כי בחיים עצמם

אי אפשר לחוות ולקבל אהבה מאחרים

יותר ממה שאנחנו מוכנות לתת לעצמנו

רואים את זה כל הזמן בתוך מערכות יחסים

הקושי להכיל את הטוב

משפיע גם על הצד הנותן ולא רק על המקבל

אז אם אנחנו רוצות לצאת ממצרים

בין היתר אנחנו צריכות להכין את עצמנו

ככלי שמחזיק ברכה

לקבל כמויות עצומות של אהבה

כי פסח הוא חג בבחינות גבוהות של אהבה

(יום הכיפורים למשל הוא בבחינות של יראה)

לעיתים קרובות הרבה יותר קל לנו להישאב לניקיונות המאומצים

לכל המקומות ה”מלוכלכים” שלנו

לכל החסרונות

לכל המקומות של “אני לא בסדר”

“לא ראויה” או “לא שייכת”

קשה לנו להכיל את גודל אהבת ה’ לעם ישראל

היום נכין את הכלי הזה יחד:

ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו

כאילו הוא יצא ממצרים

להגיע להכרה העמוקה

שיד ה’ שולטת בכל

ושהוא בחר בנו מכל האומות

כן, הוא בך. בך. אחת מתוך רבים

דווקא כשהיינו במצב הכי נמוך שלנו

וזה מוכיח לנו שאין מצב בו הוא לא אוהב אותנו

שתמיד יש מה לאהוב בנו

ואין שום מצב שאי אפשר לשוב ממנו

ליל הסדר הוא הלילה בו ה’ בא לגאול אותך

להוציא אותך מהמיצרים

לבחור בך מחדש

והמצה היא לחם האמונה

אמונה לא רק בכך שהקב”ה ברא את העולם בששת ימי המעשה

אלא אמונה בכוח יציאת מצרים

שם הקב”ה התגלה ככל יכול ממש

שאין מעצור ביד ה’ להושיע — אם ברב ואם במעט

ושידו לא תקצר

אין תחום שכואב לך או קשה לך בו

שהקב”ה לא יכול לפתור או לשנות

בנוסף

אין סיבה למה ה’ אוהב אותנו

לא כי אנחנו צדיקים, רחמנים או טובים

אומר ר’ אהרן מקרלין:

הקב”ה אוהב את עם ישראל אהבה שאינה תלויה בדבר

זוהי אהבה עמוקה ביותר

וזה הטעם שבני ישראל נקראים “עם סגולה”

כשם שסגולה מועילה בלי טעם ודעת

כך גם בחירת ה’ בעם ישראל היא למעלה מכל טעם ודעת

אין לזה סיבה

ה’ אוהב אותך בלי סיבה

וביציאת מצרים הקב”ה גילה את אהבתו אלינו

אהבה עזה ללא מיצרים או מעצורים

אהבה ללא תנאי

ומובא בזוה”ק:

כשהקב”ה פתח את הרקיעים ונתן לנו את התורה

הייתה שם חתונה, ברית עולם

והקב”ה לקח אותנו כבת זוג

זו הייתה החתונה היחידה בעולם

שאין בה אפשרות לגט או גירושין

ה’ אמר לנו: “וארשתיך לי לעולם”

איפה שלא תלכי

מה שלא תעשי

נישאר יחד

זו המתנה הגדולה ביותר שיהודי יכול לקבל

הבטחה שבורא עולם לעולם לא יעזוב אותך

הקב”ה לקח חלק מעצמו

חלק אלוק ממעל

ושם בכל אחד ואחת מאיתנו

כדי שלא משנה מה נעשה

לאן נלך ומה נעבור

תמיד נהיה מחוברים אליו

אהבה שאינה תלויה בכך שנהיה טובים או לא

הדפוסים הללו יוצרים לעיתים קרובות

התנהגויות של חבלה עצמית

באופן לא מודע

מי שמתקשה לאהוב את עצמה מבפנים

ולקבל אהבה מבחוץ

לרוב תחבל במערכות היחסים היקרות לה

ותחווה שוב ושוב מצבים

שכאילו מוכיחים לה שהיא צודקת

שלא מגיע לה

שהיא לא בסדר

ולא רצויה

יש קשר אחד

שלא משנה מה תעשי — לא תוכלי לחבל בו

לא משנה כמה את קרובה או רחוקה

לא משנה מה את חושבת על עצמך ברגע הזה

הקשר עם אבא שבשמים

בורא עולם

שמחיה ומקיים הכל בכל רגע

והוא כל יכול

הוא מגיע אלייך בליל הסדר

להשפיע כמויות של אהבה

ואומר לך:

“ש… ילדה שלי

זה לא משנה

אני בוחר בך

אוהב אותך

גואל אותך”

וגם אם את מרגישה לא מוכנה

זה לא משנה

תעצמי עיניים לרגע

ותרגישי את המקלחת האדירה של האהבה הזו

שבחרה בך

והוציאה אותך

וגאלה אותך

כי הוא פשוט אוהב אותך

פסח כשר ושמח!!

יהי רצון שתזכי להרגיש את אהבת ה’

בטוב הנראה והנגלה

ולחג של חירות, גאולה וישועה

לכלל ולפרט

חנה ביין

וכל משפחת מכון מפגש

אם המילים נגעו בך —
את מוזמנת להמשיך לקרוא באתר, לשתף,
או להיות בקשר.

הפוסט למה קשה לנו לקבל אהבה – ואיך פסח מלמד אותנו להיפתח אליה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

“באחד הקורסים שלנו במכון מפגש, שאלה אותי השבוע אישה בזום:

‘תמיד את ככה זוהרת?’ ישבתי שם עם עיניים בורקות,

מלאה בתשוקה ללמד ולהעמיק

ישבתי שם עם עיניים בורקות

נהניתי מכל שניה

אבל האמת? אני מכירה את הרגשות הכואבים, והדיכאון,

זה מה שמאפשר לנו ללוות אחרים במקומות של ה’פחות’ שלהם.

זה הביא אותי להרהר בדבר הזה

המקומות של ה”פחות“

שכמובן פחות נציג אותם

פחות נראה אותם

המקומות שאנחנו מרגישות את עצמינו פחות

או שאנחנו פשוט פחות מרגישות את עצמינו בכלל

בין אם זה פחות בחיבור העצמי

בין אם זה פחות ביחס לאחרים

או ביחס למה שאנחנו רוצות

מתי אנחנו אחשדרפניות??

מרגישות מלוכה ומשילות?

ובעצם כמו שכולם שואלים בימים האלו,

איך אפשר באמת להיות שמחים?

אני רוצה רגע לפני שננסה לענות על זה,

לשאול דווקא מהיבט פסיכודינמי הפוך על הפוך

מה הצורך שלנו להיאחז ברגשות שליליים?

ב”חסר”, ב”אין”, בכל מה שגורם לנו לא להרגיש שמחה

מה זה נותן לנו כשאנחנו לא שמחים?

מה “נפסיד” כביכול עם פשוט נהיה מסופקים ושמחים?

אמרה לי פעם מטופלת

“אם אין לי על מה לבכות

אולי פחות תקשיבי לי, אולי תשכחי אותי במשך השבוע

אני עושה לך כאן דרמות כדי שלא תשכחי אותי“

במילים אחרות אני במצוקה כל כך גדולה

עד כדי שאני מרגישה צורך לגייס באמצעות מצוקה גדולה יותר

אמרה לי חברה

“אם אני לא אתפלל כל פורים ואנצל כל דקה

אולי בורא עולם לא יושיע אותי…”

“במיקוד ב’פחות’ שלנו אנחנו אמנם סובלות…

אבל גם יש שם בקשה מסוימת, צורך שמבקש להיענות.

במכון מפגש אנחנו מחפשים להיפגש עם ה’פחות’ הזה

דרך הקורסים שלנו, אנחנו לומדים להבין אותו ולהפוך אותו למנוע של צמיחה.

כי יש הרבה הימנעות, פחד, עיסוק בעבר,

חווים בעיות, תסכולים, ייאוש, פחדים, ספקות,

ביטחון עצמי נמוך, אשמה, ערך עצמי נמוך, וחוסר אהבה וחמלה לעצמי.

מבקשת לגעת רגע אחד בנקודה הזו

לשאול את עצמי

אם אהיה עכשיו פשוט שמחה

מה אני “מפסידה” על מה אני “מוותרת”?

אשמח לשמוע ממך מה גילית!!

אם את רוצה לגלות עוד – להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’ –

אני מזמינה אותך להצטרף לקורסים שלנו במכון מפגש,

שם אנחנו חוקרים את השאלות האלו יחד

כי אצל רב בני האדם

הרגשות השליליים מהווים איזשהו דרייב

שיכול להיות גם חיובי (לכן נבראו הרגשות הללו)

כדי שננוע מהחסר לעבר המטרות שלנו,

שנלחם, שנחיה, שניצור מתוך הכאב את עצמינו

ונייצר פתרונות עבורנו ועבור אחרים.

כשאנחנו חווים את ה”פחות” חסר, אובדן, נחיתות,

זה הופך אותנו לדרוכות וערניות יותר

זה נותן בנו מוטיבציה להילחם ולדחוף לעבר המטרות שלנו

כי שם הרי נרגיש את האושר…

ואיך להיות שמחים?

מחקרים מצביעים על העובדה שכשואלים אנשים מה אתם רוצים

התשובה הנפוצה ביותר היא”

“אנחנו רוצים להיות מאושרים, להיות שמחים”

וכששואלים אותם :

“מה יעשה אתכם שמחים עכשיו“?

רב האנשים לא יודעים לענות על זה באמת…!!!

אחד הדברים הראשונים זה להגיע קודם כל להכרה

שהשמחה לא קיימת בעולם הפיזי שאנחנו חיים בו

שמחה מדבר פיזי היא לא שמחת ברת קיימא

בעולם פיזי הכול מוגבל ויש חסר ויש כאב

השמחה קיימת בעולם רוחני

בחיבור לאלוקים

בחיבור עצמי

באמונה וביטחון

בשלמות הנפש הבוטחת

אנחנו יודעים שאנשים נוטים לתלות את שמחתם ביעד מסוים

מגיעים ליעד ואז שוב לא שמחים כי יש יעד חדש

כדי להיות מרוצה מהעבודה אי אפשר להיות בעבודה

חייבים להרגיש בשליחות

כשיש לנו מטרה מהותית, משמעות רוחנית

זה נותן עושר אמיתי.

ולכן, כשאני שואלת את עצמי איך אני יעשה אותי שמחה?

מעבר לרובד הפיזי

אני יכולה לשאול את עצמי :

איך אני יכולה להתחבר עכשיו למשמעות רוחנית?

לאלוקים?

לעצמי?

אולי ללמוד משהו?

אולי ליצור?

אולי לנשום?

אולי להתבונן בטבע או בטקסט?

אולי לרקוד?

לא לחינם יש לנו סגולה לשמחה מר’ נחמן

לומר “ברוך שלא עשני גוי”

זה כבר מחבר למשמעות רוחנית

כבר נותן סיבה לשמוח

לפעמים אני חושבת אפילו רק על המילה

“שעשני“

הוא עשה אותי

וזה כבר מרחיב לב לדעת

שבורא עולם ברא אותך

בריאה חד פעמית

מיוחדת בעולמו

עם תפקיד

עם שליחות

להיטיב לך

ולענג את נשמתך

לכן לכי לך לשמחת הפורים,

לשמוח איתו ובו

לשמוח איתך ובך

ברגעים של חיבור רוחני

וכמו שבימים ההם

הוא שימח אותנו כל כך

והראה לנו איך הוא נמצא בתוך כל ההסתרים

כך נוכל גם השנה בעזרת השם

לקבל את התורה מאהבה שוב

מאושר, חיבור ושמחה

איתו ואליו

פורים שמח!

חנה ביין

מתוך פוסטים לתפוצה קהילת התוכן התורני במכון מפגש. תשפ”ד.

רוצה לגלות איך להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’?

הצטרפי לקורסים שלנו במכון מפגש ותחווי מסע של חיבור עצמי ורוחני.

צרי קשר עכשיו עם מדור הרישום שלנו ותתחילי את הצעד הבא שלך!

הפוסט האחשדרפנים ובעיקר הפחות… הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

מהי רפלקציה על הצלחה?

רפלקציה על הצלחה היא תהליך שבו אנו מסתכלים לעומק על רגעי הצלחה משמעותיים בחיינו,
ומנתחים אותם. מטרת הכלי היא לזהות איכויות וחוזקות שבאו לידי ביטוי ברגעים אלו,
ולהשתמש בהן בצורה מודעת באתגרים עתידיים.

דוגמא מהחיים: סיפור אישי על רפלקציה מעוררת השראה

באחת הפגישות, מטפלת הציעה למטופלת לשתף שלוש החלטות שהיא גאה בהן.
למרות הקושי להיזכר בתחילה, המטופלת החלה להעלות רגעים מכוננים:

• בחירת מקצוע מתוך אהבה וחיבור פנימי עמוק.
  למרות קשיים חיצוניים ואי-ודאות, היא סמכה על תחושת הבטן שלה
  ובחרה מסלול שהעניק לה תחושת משמעות וצמיחה.
• בחירה להתרחק ממערכות יחסים לא בריאות.
  ההחלטה לסיים קשר לא מיטיב הייתה קשה,
  אך מתוך ההכרה במה שמגיע לה, היא אזרה אומץ והמשיכה הלאה.
• ההחלטה להשקיע בהתפתחות האישית.
  עצם זה שהמטופלת הגיעה לטיפול,
  תוך התמודדות עם תפיסות חברתיות מגבילות,
  היה זה מהלך נועז ששינה את חייה.

בתהליך הרפלקציה, המטופלת זיהתה איכויות כמו אומץ, היכולת לקבל מאחרים,
היכולת להקשיב לעצמה, ואמונה בטוב.

היא למדה שכל החלטה שקיבלה מתוך החוזקות הללו הייתה צעד משמעותי לקראת חיים מלאים יותר.
המודעות הזו אפשרה לה להשתמש באותן איכויות גם באתגרים חדשים שנקרו בדרכה.

למה חשוב להשתמש ברפלקציה על הצלחה?

• חיזוק האמונה העצמית: ההכרה בהצלחות שלנו עוזרת לנו להרגיש חזקים ובטוחים בעצמנו.
• זיהוי חוזקות פנימיות: התבוננות על עצמנו מתוך פרספקטיבה חיובית מאפשרת לנו להשתמש במיומנויות ובאיכויות שלנו בצורה מודעת.
• התמודדות עם פחדים: תהליך הרפלקציה מראה לנו כיצד הצלחנו בעבר ומעודד אותנו לצעוד בביטחון קדימה, גם במצבים שמאתגרים אותנו.
• הבנה מעמיקה: רפלקציה עוזרת לנו להבין את התהליכים הפנימיים והחיצוניים שהובילו להצלחה, ומאפשרת לנו לזהות את החוזקות והחולשות שלנו.
• למידה וצמיחה: על ידי ניתוח ההצלחות שלנו, אנו יכולים לזהות דפוסים התנהגותיים חיוביים וללמוד כיצד לשכפל אותם בעתיד. כמו כן, אנו יכולים לזהות את האתגרים שעמדנו בפניהם ולמצוא דרכים להתמודד איתם בצורה יעילה יותר.
• הגדרת מטרות חדשות: רפלקציה עוזרת לנו להגדיר מטרות חדשות וריאליסטיות, בהתבסס על ההישגים שלנו והידע שצברנו.
• שיפור הביטחון העצמי: כאשר אנו מבינים את היכולות שלנו ומזהים את ההתקדמות שלנו, הביטחון העצמי שלנו גובר.

איך עושים רפלקציה על הצלחה?

1. בחרו שלוש הצלחות בחיים שלכם.
   אלו לא חייבים להיות הישגים גדולים; גם רגעים קטנים ומשמעותיים נחשבים.
   הם יכולים להיות התשובה לשאלה:על מה אני גאה בעצמי?
2. שאלו את עצמכם:
   • מה אפשר לי להצליח?
   • אילו איכויות שלי באו לידי ביטוי?
   • כיצד אני יכול/ה להשתמש באיכויות אלו שוב באתגר שכרגע עומד בפניי?

• כתבו את התובנות.רישום המחשבות יעזור להפנים אותן ולפעול מתוך מודעות בעתיד.

דוגמאות לשאלות נוספות בתרגול רפלקציה על הצלחה: 

• מה היו הרגעים המכריעים שהובילו להצלחה?
• אילו מכשולים התגברתי עליהם?
• כיצד תמכו בי אחרים במהלך התהליך?
• אילו כישורים חדשים רכשתי?
• מה היה האתגר הגדול ביותר והכיצד התמודדתי איתו?
• מה הייתי עושה אחרת אם הייתי יכול/ה לחזור אחורה בזמן?
  

  סיכום

  רפלקציה על הצלחה היא כלי רב-עוצמה להתפתחות אישית ולחיזוק האיכויות הפנימיות.
  המסייע לנו להכיר בערך העצמי שלנו ולנצל את הכוחות הפנימיים שלנו כדי להתמודד עם אתגרי החיים. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להשתמש בכלי הזה כדי לגדול, לצמוח ולהגיע רחוק יותר.

הפוסט רפלקציה על הצלחה: כלי רב עוצמה לצמיחה אישית ומקצועית הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

שנה שעברה כתבתי את הפוסט קומי לסליחות (מופיע גם כאן באתר)
שם אני כותבת על לסלוח,
לעשות תהליך של פיוס עם עצמי
של “תשליך” מכל מה שצריך להשליך.

קיבלתי עליו תגובות רבות מכן, גם השנה.
שאלה אותי מישהי
חנה, איך את יכולה לכתוב שם בקטע?
“סלחי לגורלך”
אם את מרגישה שיש ניסיונות וקשיים גדולים?
החיים פשוט מרגישים לא הוגנים לפעמים!

איך אפשר לסלוח לו, לגורל?
יש מצבים שאת אומרת, הגורל פשוט אכזר!

מספרים על אחת שישנה הרבה בראש השנה
ולא ממש פחדה שהמזל של יישן השנה
“כי עם מזל כזה, עדיף שישן…” (סמיילי עצוב או קורץ?) 

אבל באמת שהשאלה הזו תפסה אותי
ביני לבין עצמי שאלתי בכנות:
האם אנחנו סולחים לגורלנו ומנת חלקנו? 
גם כשהיא מרגישה דלה, ריקה וחסרה? 

עוד יותר שאני פוגשת כל יום נשים
שאין לי מושג איך הן מחזיקות מעמד יום יום
ומצליחות “לסלוח לגורלן”
ומה יכול לעזור, מול כל כך הרבה מקרים כאלה?

פעם הוזמנתי להרצות בשבת מירון,
לדבר בפני קהל גדול של בחורות
ביקשו ממני לתת “טיפים” מעולם הטיפול
להתמודדות עם ניסיונות החיים.

גם אז מצאתי את עצמי חושבת וחושבת
ובאמת שיש אינספור כלים…
במה אבחר?

“אבל בפועל חנה”,
שאלתי את עצמי,
“כשאת עומדת מול מקרה איום ונורא
מה נותן לך כוח”?

**

יום אחד נסעתי לים
בתוך כל העומס לקחת כמה דקות פיסת חוף
והרהרתי בדברים
פתאום התנגנה התשובה במוחי במנגינה מוכרת.

אומרים כיפור את הפיוט המרגש:
כי אנו עמך- ואתה אלוקינו
אנו בניך – ואתה אבינו
ממשיך הפיוט
אנו נחלתך – ואתה גורלנו
אתה השם הגורל שלי
אתה השם המזל שלי
ושל כל אחת ואחת מאיתנו
זה בורא עולם
הכול זה רק הוא

עולם לשון היעלם
אין עולם בכלל
זה הבל ושקר!
יש משהו טוב נעלם
יש סיבה נעלמת
יש מהלך נסתר

ואם אני נשארת בתפיסה
שיש איזה גורל ביד עלומה
אולי חס וחלילה
אני עוד עלולה למצוא את עצמי
שעיר המשתלח….
אם אני מרגישה ביד הגורל—
אז מה אני שעיר לעזאזל?
ועלה הגורל = קודש להשם

אני מאמינה
שזו בחירה שלנו
להעלות את עצמינו
ואת גורלנו להבנה
שאנחנו קודש להשם
שאנו נחלתך ואתה גורלנו

וכל מה שהשם רוצה מאיתנו זה להיות קודש אליו
שנבין שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים
שנבין בחוש שהוא טוב ואין עוול
וכל מה שנבקש –למענך אלוקים חיים

כי באמת שאין לנו אפשרות להחזיק מעמד בגלים הסוערים
שאנחנו לא מרגישים מושגחים
שנדמה לנו שיש איזה גורל שיקבע
מי ילך לעזאזל
ומי תזכה להיכנס בארמונו של מלך…

ואם תשאלי אותי :
אבל גם השעיר להשם נשחט
אז מה ההבדל?

התשובה היא:
השעיר זוכה להקריב את חלבו ודמו

אם תרשו לי :
את עצמיותו
את רצונותיו
את תוכניותיו
ולהקדיש את עצמו להשם

מסכימה איתי שזה סיפור אחר?

לעומת השיער לעזאזל שמרגיש שהוא נדחף
ככה לא מוכן, אחורנית
ומתפרק איבר איבר
ומתגלגל מראש ההר
(וזה בסדר אם את מרגישה גם ככה לפעמים, זה קורה לכולנו

 הלוואי שנזכה השנה לעמוד בבית המקדש
לזכות לראות את השעיר הרך הזה
ולבקש מהשם
עזור לי להיות קודש להשם
לעשות רצונך בלבב שלם

כי רוב השנה אנחנו שולחים את עצמינו לעזאזל
עזור לי השם
לרצות השנה את מה שאתה רוצה בשבילי
ותן לי כלים וכוחות לקדש את הכול למענך !

עשה למענך
אם לא למעננו
עשה למענך
והושיענו !!!

גמר חתימה טובה!

הפוסט מה אני שעיר לעזאזל? (מסר ליום כיפור) הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

מה הקשר בין מטרנה לאלול?

תשובה:

אם היה יוצא כרוז עם פרסומת לאלול

זה היה כמו הפרסומת של המטרנה

אלול – הכי קרוב לאבא !!

אבל עכשיו כשאלול כאן

לא כולנו יודעים מה לעשות עם הרגשות שהוא מעורר בנו…

לא כולם מגיבים כמו תינוק שש לקראת בקבוק המטרנה שלו…

והרי – אלול זה הכי קרוב לאבא?

מה זה עושה לנו ה”קרוב” הזה?

שמחה?

פחד?

התרגשות?

כאב?

לעיתים קרובות

המקום ה”קרוב” מעורר בנו פחד

פחד להיות חשופים

פחד שיראו את החולשות שלנו

פחד לגלות שאנחנו לא מושלמים

פחד מנטישה, ביקורת אכזבה או כישלון

והרבה מאיתנו משליכים על הקב”ה

האבא הגדול שלנו את הפחד הזה

שאולי אבא לא יהיה מרוצה ממני הפעם

ואולי אבא לא שמע אותי בשנה שעברה

כי איפה הייתי אז … ואיפה אני היום…

ואיזו בושה ששוב אני מתמודדת עם אותם דברים

ואולי פחד מפני השנה החדשה

פחד שלא ננצל את הימים הגדולים הללו כמו שצריך…

בפסיכולוגיה עוסקים הרבה ביכולת הנפשית

להיות בקשר קרוב

קשר אינטימי – באנגלית INTIMACY

פירוש – IN TO ME SEE

אינטימיות היא קרבה רגשית עמוקה

היא כרוכה באמון ובנכונות לחשוף את עצמי בפני אדם אחר

להראות לו את תוכי כפי שאני

ולנהל דיאלוג הדדי פתוח ועמוק

גם על נושאים לא נעימים

באופן מפתיע היכולת להיות באינטימיות

מהווה מקור לעונג ותחושת אהבה וסיפוק

על אף היותה דורשת משאבים נפשיים רבים

היכולת לשתף במקומות הכי עמוקים

מרפאית את הנפש

על מנת לחוות שם חוויה מקבלת ובטוחה

זו חוויה ראשונית עמוקה ובסיסית

שכולנו שואפים אליה

כגמול עלי אימו

כשהתינוק חווה התקשרות בטוחה

הוא לא דואג שאימא לא תטפל בו

הוא לומד להרגיש בטוח בעריסה… בלול

וכמו עכשיו, באלול

נהרהר איזה דפוס התקשרות יש לנו מול הקב”ה?

האם אנחנו מרגישים בטוח שם?

ומה אפשר לעשות כדי לחזק את הקשר?

איך מייצרים אינטימיות?

איך נוכל באמת לשמוח ולהרגיש הכי קרוב ובטוח?

יש כמה וכמה מרכיבים ליצירת אינטימיות:

• חשיפה עצמית
• כנות ואותנטיות
• זמן שהייה משותפת יחד
• חשיבה אחד על השני
• ידע האחד על השני
• אמון האחד בשני
• יכולת לשוחח גם על רגשות לא נעימים
• שיתוף במה שמרגישים באמת כאן ועכשיו
• חיבור ואהבה…

היכולת הנפשית להיות בקשרים קרובים

היא יכולת קריטית וחיונית לאיכות החיים שלנו

והיא יכולת הנדרשת ממטפלים

על מנת שיוכלו ליצור מרחב בטוח לריפוי בטיפול

זה המרחב בו מתרחש הריפוי הטיפולי

לקשר עמוק יש יכולת מופלאה לרפא את הנפש

ליצוק ביטחון, שלווה, עומק וחוויה קיומית טובה

להחליף היעדר ביטחון – בעוצמה

חרדה – בשלווה

ולהפוך תחושות ייאוש וריק למשמעותיות

אנחנו מלמדים את הנושא כל הזמן דרך הקורסים השונים

העוסקים ביחסי אובייקט וביחסים אינטרסובייקטיבים

במידה ואת עוסקת במקצוע טיפולי

ומעניין אותך ללמוד את הנושא לאשורו מוזמנת ליצור קשר

שמעתי לא פעם מתלמידות

שמה שעשה להן שיעור פסיכולוגיה אחד

לא עשו להן מאה שיעורי יהדות- מבחינת החיבור לקב”ה

וזאת מהסיבה שבשיעורים הן הרגישו שהתחברו פתאום לעצמן

בצורה עמוקה יותר מתמיד

ואם יש לי את עצמי בתחושת קיום עמוקה

גם הקשר עם הקב”ה

התפילות

החיבור אליו

הכל מעמיק בעצם

ולכן העבודה מתחילה ביכולת שלנו להיות

להרגיש את עצמינו

ועכשיו יש כוח מרפא בזמן הזה

חודש שלם בעל אפקט מדהים

הרי השם קרוב לכל קוראיו תמיד

לכל הקוראים לו באמת

בכנות מלב גדוש ומחובר

ובאלול החיבור עוצמתי מתמיד

הוא מגיע הכי קרוב שיש

כי אלול זה הכי קרוב לאבא

אז כנסי לים האהבה הזה שלו

בחרי לך איזה כלי לחיזוק האינטימיות

אולי חשיפה עצמית? ולספר לו הכל הכל הכל?

אולי להרהר בו ולחשוב על השם?

אולי זמן משותף שלכם יחד?

לצאת לבלות איתו?

או אולי לפתוח הפעם נושאים רגישים?

כאלה שלא העזת לומר עד היום?

או ללמוד על השם?

הרי כאמור ידע על השני מייצר חיבור…

וכמו שכותב הראב”ד שאפשר למצוא את השם במחשבות שלנו

“וראשון לכל הראשים שידע האדם את יוצרו

ויכיר את בוראו ואם הוא נעלם מעיני כל חי

אך הוא נמצא בלבבות ונגלה ונגלה במחשבות…”

הוא כבר כאן …

הוא לא עולה כמו פגישה טיפולית

והוא זה שעומד מאחורי כל ריפוי

קחו לכם זמן יחד

לכבוד החודש הקרוב הזה

להתקרב גם את

מאחלת לך חוויה מלאת אהבה וסיפוק

וחודש של קירבה מדהימה לדודך

חנה ביין
ומשפחת מכון מפגש

(מתוך פוסטים לקהילת מכון מפגש, אלול תשפ”ג)

הפוסט איך יוצרים אינטימיות? על אלול וטיפול.. הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

אפשר לחשוב שהוא טיפשי או משעשע,

אני ראיתי בו מסר עמוק:

בסרטון ילד שואל 2 מבוגרים:

מהו ההבדל בין “כאן” ל”שם”?

אני לא יודע מה זה “כאן”

ובעצם אני גם לא יודע מה זה “שם”

“בסדר נעזור לך” ענו לו

אחד מהמבוגרים הלך לצד השני

והמבוגר השני נשאר ליד הילד ומסביר לו:

“תראה הוא הולך לשם”

והנה אנחנו נשארנו כאן

והוא שהלך לשם- נמצא שם..”

“אני רוצה להיות שם”

אמר הילד

“אז לך אליו”

הילד הולך ומגיע למבוגר שהתרחק

“הגעתי כבר לשם”?

שאל את המבוגר

“לא ילד, אתה כאן”!

שוב אני כאן??

אבל רציתי להיות “שם”!!

רציתי להיות “שם”!!

“אבל עכשיו אתה איתי כאן”

ענה המבוגר מהקצה השני

“טוב אם אתה רוצה להיות שם

תחזור לנקודה הקודמת- שם

איפה שהיית קודם עם החבר שלי”

הילד חוזר ושואל בתמימות

אני כבר “שם”?

“לא ילד אתה כאן”

אבל איך זה יתכן?

רציתי להיות שם!!

רציתי להיות שם!!!!!

הקטע ממשיך וחוזר על עצמו

עד שהם מתייאשים ממנו מתרחקים

וצועקים עליו לעזוב

אחרי שהתרחקו ממנו צעקו

“ותישאר שם ילד”!!

“מה?

אז אני כבר שם”?

הילד שהיה על סף בכי

התחיל לצהול ולשמוח

(עד שחבר שלו בא ואמר לו

היי, מה אתה עושה כאן?… ונופלות פניו בשנית…).

עד כאן הסרטון.

בחודש האחרון אני שומעת כל הזמן את המתח הזה

בין המקום שלנו כאן למקום שלנו שם

כי אם נסתכל רגע על ראש השנה

נראה שהיו לנו החלטות וקבלות טובות

אי שם בשנה שעברה…

ואיך שוב הגענו לכאן?

הרי רצינו להיות שם!!!

היו לנו תקוות

היו שאיפות

היו ציפיות

היו יעדים

…

ופתאום לפגוש את הכול שוב

והחרדות הגדולות ששנה חדשה מציפה

התקוות הגדולות שאולי לא יתממשו

הציפיות מעצמינו

הפחד לעשות טעויות

הפחד הגדול לחזור לאותה נקודה שוב בשנה הבאה

הפחד שלא נגיע ל”שם” שלנו

ונמצא את עצמינו “כאן” רחוקים כל כך מהרצוי

הפחד מאימת הדין

הלחץ לנצל את הימים

כל הפערים בין ה”רצוי” ל”מצוי”

נפערים לנו מתחת לרגליים

ובמה נחזיק חזק ולא ניפול?

הרי אם נתחיל להבין את המשמעות של היום הזה

לא נעמוד בזה מאימת וחרדת המעמד והדין…

אבל אצל הקב”ה

הדברים לא נמדדים בצורה הזו

ובמיוחד לא בר”ה

כתוב שהשם דן את האדם

“באשר הוא שם”

אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע”ב)

“אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה,

שנאמר ‘כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'”.

כותב רש”י בשם המדרש:

“אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה, ריבונו של עולם,

מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר,

אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע,

אמרו לו צדיק, אמר להם ‘באשר הוא שם’,

איני דן את העולם אלא בשעתו”.

ולכן

גם אם ר”ה תופס אותך לא מוכנה

ואת מרגישה שאת רחוקה כל כך מהשאיפות שלך מהיעדים

ומה “שם” שלך שאת רוצה להגיע אליו

ואולי הרגשת שאלול חמק עבר

והזדמנויות נמוגו לך מבין האצבעות

השעון מתקתק והיעד מתרחק…

דעי לך

שאת יכולה לקנות עולמך בשעה אחת

אם ביום הזה עצמו – תהיי שם

צריך אותך ביום הזה מכוונת ומחוברת לעצמך

רוצה להגיע לשם?

תהיי כאן!!

תהיי בראש השנה במקום הנכון

ברצונות, במחשבות, בתפילות

אל תפסיקי לבקש על ה”שם” שלך

לבקש על הקשר עם השם

ועל המלכות שלו בעולם

על הכוחות ועל המטרות והשאיפות

למענך אלוקים חיים

ולא זו לא תחפושת

זה יום שאם את צדיקה בו

זוהי מהותך

זה יום של גילוי הפנימיות שלא תמיד אנו מצליחות

ואפילו דנים אותך כך

באשר את – שם

אז תהיי כאן –

כפי שאת חולמת להיות שם

מאחלת לך שנה פורייה

שנת גאולה וישועה לכלל ולפרט

שנה של פריצת דרך משמעותית

ימלא השם משאלות ליבך לטובה

ותראי ס”ד ברוחנית ובגשמיות ועל כל צעד ושעל

בהזדמנות זו תודה מקרב לב

לכל קהילת הקוראות של מכון מפגש

המשובים החמים שלכן תמיד

במייל ובמפגשים פנים אל פנים

נותנים כל כך הרבה כוח

להמשיך לייצר תכנים מכל הלב

יה”ר שנזכה לשנה טובה ומתוקה

ולעשות נחת רוח ליוצרינו!!

חנה ביין

ומשפחת מכון מפגש

הפוסט איך הגעתי ל”כאן”? (מסר ראש השנה תשפ”ד) הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

סדר בכל הדברים שלא מובנים לך עדיין
לילה שבו אנחנו מגיעים להכרה בגדלות השם
השם הרי יכול להוציא את כולנו ממצרים בבת אחת
אבל הוא בחר להעביר אותנו מסע
דרך כל מכה ומכה – השם מראה לנו את ידו החזקה
וכל סיפור יציאת מצרים וההליכה במדבר
לומדים אמונה שוב ושוב ושוב
לועסים את לחם האמונה הזה, לחם העוני

ולמי אין איזה “עוני” בחיים?
איזה מצרים, איזה מיצר?
איזה ים סוף או מדבר?

בא פסח ואומר לנו
תבינו שהעוני שלכם לא מגיע סתם כך
אין איזו פשלה
ממדבר מתנה
האתגר המדבר
הוא בעל משמעות עצומה

את מבינה אילו מתנות יצאו לך מן המיצר?

את מבינה שזה הפך אותך למי שאת?

למה שאת?

שזה מסע שמיימי ואלוקי

שמוביל אותך בדיוק לאן שאת צריכה להגיע?

להאמין בשם

להאמין בדרך, במסע

אם אנחנו מבינים שכל מיצר

הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך

במדעי ההתנהגות האפקטיבית

יש מושג שנקרא: “להיכשל קדימה”

הכוונה היא שבכל תהליך של הצלחה וכל השגה וכל דבר טוב שאנחנו משיגים

כדי שנעריך ונהנה ונגיע בכלל לתוצאות מדהימות

צריך את סך כל הדרך,

כולל הקשיים, כולל הכישלונות.

גאולה גדולה צומחת מתוך גלות

ואנחנו יכולים להזכיר לעצמינו

כשרואים גלות כל כך קשה

כי יהיה החושך סיבת האורה

אם יש כזו גלות

בוודאי שיגיע כזה אור גדול

ככה מגיע ליל הסדר

לסדר לנו את החיים

לילה של גאולה

לילה שראינו בחוש שהשם בחר בנו !!!

(1 מתוך 499 – עייני במאמר מפסח פ”א- מצ”ב קישור לאתר)

לילה שבו השם פסח עלינו – לטובה

לילה שבו את יכולה לגלות

שהגלות עצמה היא בעצם גאולה

סיפרה לי מטופלת שיש לה ילד רגיש לגלוטן

שהוא רגיל שפוסחים עליו

כי תמיד כל עוגה שמחלקים לא רלוונטית לו

ובאחד הימים מאד ריגש אותה

שאחד התלמידים הביא לכיתה ליום הולדתו עוגה ללא גלוטן

חשבתי כמה קשה לילד הזה

וכמה קשה לאימו

וכמה פעמים ילדים מבקשים מאיתנו משהו

שאנחנו לא רוצים לתת להם כי זה לא טוב להם

כי זה מסוכן

הם יכולים להרגיש מקופחים

אבל אבא יודע שזה לטובתו…

כי ק-ל אמונה ואין עוול

הכל מדויק מכוון בדיוקי דיוקים

שאין לנו אפשרות להבין עד כמה

היש שמחה גדולה מזו?

להרגיש בידיים כל כך בטוחות ומגנות

כל כל חזקות ומשמחות

לדעת שהשם בחר בנו

בכל אחת מאיתנו

להעביר אותנו מסע חיים מגדל

לראות את עצמך כאילו יצאת!!!

נבחרת!!

המסע שלך כל כך מכוון!!

אפשר לרקוד ולשיר

לבכות ולהודות

על כל החסר

על כל החסד

על מסע חייך

ועל חלומותייך

קומי לך בת חורין!!

ותהיי בת חורין מדאגה

אין גדול ממי שמוביל אותך…

ואת תמיד מוגנת ואהובה

פסח כשר ושמח
לתוכן נוסף מוזמנת להצטרף לתפוצה שלנו

הפוסט ממדבר – מתנה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט למה אנחנו צריכים את הרגשות השליליים שלנו? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הרבה מטופלים מגיעים לטיפול עם המשאלה הזו…
מי מאיתנו לא מרגישה שהיא מכירה היטב את היגון?

את האבל, החסר הכאב?
את המשאלה שהכל יתהפך לנו במעין “ונהפוכו” כזה
שנמצא טוב כזה טוב
שגם ירגיש טוב בפשטות?

איך הופכים יגון לשמחה?
ולאבל ליום טוב?

המהר”ל כותב על השמחה:

“כי השמחה היא מצד השלמות,
ואשר יש לו שלמות הוא שמח…”
(‘נתיבות עולם’, ‘נתיב התורה’ פי”ח, עמ’ עה).

גם שמחת חתן כלה היא מצד השגת השלמות:
“ראויה השמחה לחתן… כך ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם.
ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה”
(‘תפארת ישראל’, פ”ל, עמ’ צ).

שמחה היא תוצאה וביטוי לשלמות האדם.
כאשר אדם מרגיש חיסרון בדבר מה,
והוא משיג אותו, הרי שהוא שמח.

נשאלת השאלה איך משיגים תחושת שלימות??
איך ממקום של חסר / אובדן / כאב אפשר להגיע לשלמות הנפש?

לעיתים קרובות השאלה הראשונה ששואלים אותי בתור מטפלת:

את לא מתחספסת? זה לא שוחק אותך?
איך את עושה הפרדה?
לא קשה לך להתנתק מהצער?
זה לא מדכא לשבת ולשמוע צרות כל היום???

וזה נכון:
להיות מטפלת זה לחפש לגעת ולהיות
במה שרב האנשים באופן נורמלי יתרחקו ממנו
אנחנו לוקחים על עצמינו להתקרב לדברים כואבים ולא פשוטים

מה עוזר לנו לשרוד במקצוע טיפולי?
ואיך “מתנתקים” מכל הצער הזה??

תשובה:

ונהפוך הוא:
לא מתנתקים!!!
מתחברים עוד יותר פנימה!!!
לומדים להיות בכל סוגי הרגשות
להכיל את הצער יכול להכין בנו כלי לשמחה
בחינת “כי יהיה החושך סיבת האורה”

נכון
יש כאב, צער וחסר
אך הדרך היחידה לא לתת להם להשתלט
זה לתת להם ביטוי

מטופלות רבות באות לטיפול
כדי לבוא במגע עם חלקים בלתי נסבלים
שהודחקו
ובטיפול אפשר להחזיק בהם יחד
לעכל אותם יחד
לקבל כוח לבכות את הבכי הזה
או להסתכל למפצלת הרגש הזו בעיניים
ולהיות יכולה לה!

כמעט בכל טיפול עוברים דרך תהליכי “עיבוד אבל”
ויש כל כך הרבה “אובדנים” שאינם מוות
חלומות שלא הגשמו
הילדה שלא זכיתי להיות
ההורות שלי שנראית אחרת מכל מה שרציתי
החסכים, האי הבנות
הפנזטיות מול המציאות
ורק אחרי שיש מקום לרגשות
מדברים אותם
בוכים אותם
מפנים זמן להקשיב להם
אפשר להגיע לתחושה של שלימות פנימית
ומשם גם האושר עמוק יותר
והשמחה שלמה!!

אולי לזה התכוון ר’ נחמן מברסלב כשכתב:
אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה לְהִתְאַמֵּץ לִרְדּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחֹרָה דַּוְקָא לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם כֵּן בְּתוֹך הַשִּׂמְחָה בְּאפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּך לְשִׂמְחָה שֶׁיְּהַפֵּך הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה”
(לקוטי מוהר”ן תנינא כג)

שדווקא מתוך החיבור פנימה ועבודה עם המרה השחורה, אפשר להפוך אותה לשמחה וזו המעלה היתרה
כי כשהמרה שחורה עומדת בצד ולא מכניסים אותה לשמחה היא אורבת בפינה ומחכה לשעת כושר לשוב ולקחת את המושכות
אבל כשאנחנו חווים ומכירים היטב את המרה שחורה ומכניסים אותה לתוך האמונה והשמחה, היא מתהפכת

כי באמת שאין אושר גדול יותר
מאור שבא אחרי החושך
ממטופלת שמרגישה שהיא פשוט במקום טוב
וכל המערכות יחסים שלה עם עצמה ואחרים השתנו
והחיים שלה בכל הרמות אחרים לגמרי
יודעים להעריך את זה במיוחד אחרי כל העומק של החסר…

השבוע כתבה לי תלמידה מכתב מרגש בסיום קורס קצר:
“…אני יוצאת עם ההרגשה והידיעה שאסור להדחיק רגשות
וגם להרגיש רגשות לא פשוטים כמו עצב, אפילו שזה קשה.
וגם להיות בחמלה כלפי עצמי ולהבין שזה באמת קשה
אם אוכל לבכות באמת ולהיות בזה
אוכל באמת לשמוח…”!!!

זה ריגש אותי והתחבר לי כל כך לנושא הזה בדיוק.

***

היום כולם מדברים על עצות רבות לשמחה:
להתבונן בכל הטוב שיש לנו
להתחזק באמונה וביטחון ברמה חושית
להיות בנתינה ועשייה חיובית למען אחרים
להיות ברגע הזה כאן ועכשיו לתרגל מיינדפולנס
להתחבר לבורא
להתאמן ולעשות ספורט
להיות פעילה ולהגיע ליעדים
לחשוב חיובי
להיות בסביבה של אנשים שמחים ומעצימים
ועוד ועוד

הייתי שמחה להציע
שנדע גם לתת מקום למה שאנחנו מרגישים באמת
למצוא דרך לעבד את הרגשות הקשים
כדי שנוכל לאבד אותם
כדי להגיע לשלמות פנימית ולשמחה שלימה
אם זה על ידי כתיבת, שירה, נגינה, הליכה,
דיבור שיוצא מהלב, וכל ביטוי אחר שאפשר לעשות עם עצמינו
ומתוך החיבור העמוק והאמיתי הזה פנימה
נזכה גם להארה ושמחה שלימה בעזרת השם

פורים שמח!!

חנה ביין.

(פורים תשפ”ג, תפוצת מכון מפגש)

הפוסט איך אפשר לעשות הפרדה, לא להישחק ולשמוח באמת? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

תיאוריית יחסי האובייקט מקורה בעבודתם של פסיכואנליטיקאים בולטים כמו מלאני קליין, דונלד ויניקוט ורונלד פיירבארן. הוא מדגיש את המשמעות של חוויות בילדות המוקדמת, במיוחד את איכות הקשר של התינוק עם המטפל העיקרי שלו, בעיצוב עולמו הפנימי וביחסים הבין אישיים הבאים.

על פי תיאוריית יחסי האובייקט, אינטראקציות מוקדמות עם מטפלים והאופן שבו התינוק חווה אותם בעולמו הפנימי מניחות את הבסיס להיווצרות ייצוגים נפשיים מופנמים או “אובייקטים”. אובייקטים פנימיים אלה כוללים דימויים, אמונות ורגשות הקשורים לאנשים משמעותיים בחייו. אובייקטים אלו משפיעים על התפיסה העצמית של הפרט, על תפיסת הזולת ודפוסי ההתייחסות בשלב מאוחר יותר בחיים.

התיאוריה מדגישה את המושג “דינמיקה של יחסי אובייקט”, המתייחסת לדרכים שבהן אנשים מקיימים אינטראקציה עם אובייקטים פנימיים וחיצוניים ומתייחסים אליהם. הוא בוחן כיצד אנשים משליכים את החוויות, הרגשות והקונפליקטים המופנמים שלהם על אחרים, ומעצבים את התפיסות והאינטראקציות שלהם. תורת יחסי האובייקט מדגישה גם את חשיבותם של תהליכים לא מודעים, כגון הזדהות, השלכה ופיצול, בהבנת הדינמיקה התוך אישית והבין אישית.

גישה טיפולית זו שמה לה למטרה לחקור ולהבין את האובייקטים המופנמים של המטופל, דפוסי ההתייחסות והקונפליקטים הבלתי פתורים שעלולים להוביל למצוקה פסיכולוגית או לקשיים יחסיים. באמצעות הקשר הטיפולי, הלקוח והמטפל עובדים יחד על מנת לחשוף ולעבד את הדינמיקות הבסיסיות הללו, על ידי תהליכי שחזור, השלכה, החיאה מחדש, עיבוד של הקונפליקטים בעולמו של התינוק. זאת על מנת להקל על צמיחה אישית, תפקוד, ופיתוח מערכות יחסים בריאות ומספקות יותר של האדם עם עצמו ועם זולתו.

תיאוריית יחסי האובייקט מציעה פרקטיקה טיפולית מעמיקה, כזו החותרת לשינוי דפוסי החוויה הפנימית. טכניקה זו נלמדת על ידי המשגת הדברים באופן ציורי ומעמיק ופיתוח חשיבה קלינית טיפולית להבנת האינטראקציות בקליניקה ולהבנת ההשפעה של מערכות יחסים מוקדמות על ההתפתחות הפסיכולוגית של אנשים.

כמו כן גישה זו מספקת תובנות לגבי המורכבות של מערכות יחסים אנושיות לאורך כל החיים. זה שופך אור על העולם הפנימי של אנשים ודפוסי ההתקשרות שלהם, מה שהופך אותו לנקודת מבט שימושית עבור מטפלים העובדים עם לקוחות המבקשים לחקור ולשנות את הקשיים הבין-אישיים שלהם. ולהציע לנפש הלא מודעת פתרונות לקונפליקטים באופן יעיל ומסתגל יותר.

להשתתפות בהרצאה חינמית בנושא יחסי אובייקט
ולקבלת מידע  סילבוס על קורס יחסי אובייקט למטפלות
ניתן ליצור קשר עם מערכת המכון מכאן:

הפוסט מה זה תיאוריית יחסי אובייקט? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.