יש לי מטופלת נקרא לה תמר

תמר עסוקה המון בשאלה

כמה אני זוכרת אותה במהלך השבוע…

היא עושה כל מיני תזכורות

שולחת מיילים

מחפשת דרכים להישאר בתודעה שלי

לפעמים היא מספרת לי על זה

ולפעמים זה מתרחש באופן לא מודע

וכל שבוע הטיפול מתחיל במידה מסוימת,

באותה שאלה לא מדוברת:

“האם זכרתי אותה?

האם היא הייתה אצלי במחשבה?

כמה היא חשובה לי?”

לפעמים בתוך השיחה

כשאני מציעה פרשנות מסוימת

ומחברת אותה למשהו שהיא אמרה בעבר

פתאום היא מתמלאת רגש לפעמים ואפילו דמעה קלה

היא מביטה בי ולוחשת “וואו, באמת זכרת!”

אני חושבת הרבה על הרגע הזה

מה יש בזה שמישהו זוכר אותנו?

שנותן לנו כל כך הרבה?

לא רק שזוכרים עליי פרט

אלא שזוכרים אותי

משהו מהחוויה שלי

נשאר בתודעה של מישהו אחר

גם כשאני כבר לא שם

הכמיהה הזו להתקיים בתודעה של האחר

אינה דמיון או בעיה, היא צורך קיומי יסודי

דוגמא קיצונית לכך אנחנו רואים

כשהכאב או הטראומה מציפים

וכשהנורא מכל קורה

הצורך הזה לא רק גדל

הוא הופך לשאלת הישרדות נפשית

בזמני הצפה

הנפש לא מסוגלת לשאת או לעכל

את העומס הרגשי בכוחות עצמה

כשאין מי שיחזיק אותנו

החוויה היא של נפילה לחלל ריק

אולי זו אחת הסיבות של”עד” (לשון עדות)

יש משמעות כל כך גדולה בטראומה

ג’ודית הרמן כותבת שהחלמה מטראומה

מתרחשת רק בתוך קשר

שהיא זקוקה לעדים,

למישהו שנושא איתנו את מה שקרה
 

טראומה קורית לעיתים קרובות

בבדידות

או מול עדים ששתקו

חלק מהתפקיד שלי כמטפלת

הוא להיות אותו עד שלא היה

לא כדי לשנות את מה שקרה

אלא כדי שהיא לא תישאר לבד עם הזיכרון שלו

ויש כאן גם רובד התפתחותי

השאלה זכרת אותי השבוע?

האם שכחת אותי בזמן שלא נפגשנו פיזית?

נוגעת במושג של קביעות אובייקט

היכולת להחזיק בפנים ייצוג יציב ואוהב

של האדם המשמעותי

גם כשהוא לא נוכח

אצל מי שחווה פגיעה ביחסים המוקדמים

היכולת הזו שברירית מאוד

כשקורה משהו מציף המבנה הפנימי הרופף ממילא

עומד בסכנת קריסה

ולכן עולה הצורך הנואש בווידוא חיצוני

חוזר ונשנה שהקשר עדיין קיים

ואולי מכאן אני מבינה גם משהו על הכמיהה האנושית

להיות זכורה בכלל

אנחנו חיים בעולם של בני אנוש

ובני אנוש שוכחים

אפשר להיות חשובים מאוד למישהו

ועדיין להישכח

ובלי לשים לב

אנחנו משליכים את החוויה הזו

גם כלפי מעלה

כל שנה בתפילה בראש השנה

כשמגיעים למוסף, לזיכרונות, אני מתחילה לבכות

אני מתרגשת מהמילים:

“אתה זוכר מעשה עולם, ופוקד כל יצורי קדם”

המילים כל כך מרגשות אותי

“כי אין שכחה לפני כסא כבודך”

בורא עולם זוכר אותי, לא נשכחתי

גם אותך

כל אחד ואחת מאיתנו

ואז אני נזכרת בכל הפעמים שהרגשתי שכוחה

והשלכתי עליו שהוא שכח אותי ופתאום אני מבינה זה בדיוק הפוך

אצל בורא עולם

אין פונקציה של שכחה

זה שלנו

לא הוא ששוכח אותי

אני זו ששוכחת אותו…

ואנחנו חושבים שנשכחנו

כי אנחנו חווים אותו בכלים אנושיים מוגבלים…

יום הזיכרון אני משתדלת להשתמש בו

גם כדי להזכיר לעצמי בדיוק את זה

ואם תשאלי אותי מה תכלס?

מה עושים מול מטופלת שיש לה צורך כזה

ואנחנו בני אדם

ששוכחים

אדגיש שהתפקיד של מטפלת – להחזיק את הרצף

ולזכור וגם לשכוח (כי אנחנו משתמשות בשכחה,

ככלי להבנת הלא מודע)

ויניקוט קרא לזה Holding החזקה סביבתית

ביון הרחיב את זה ל Containing הכלה

לקלוט את מה שהמטופל לא יכול עדיין

לשאת לעכל אותו ולהחזיר אותו בצורה שניתן להכיל

דווקא כשמתרחש הצף רגשי והנורא מכל קורה המטופל

זקוק למישהו שישמש כמיכל יציב

שלא נבהל שלא נעלם ושלא מתפרק יחד איתו

לא תמיד צריך לזכור כל משפט כדי להכיל

אני צריכה להישאר לאורך זמן כמקום יציב שאפשר לחזור אליו

כדי להיות מוחזקים צריך מישהו שנשאר

ואולי בזה טמון הניחום העמוק ביותר של העבודה שלנו

אנחנו לא נועדנו להיות התשובה השלמה לכמיהה הזה

יש בנו שכחה יש בנו גבול

אבל דווקא בתוך הגבול האנושי הזה

באני לא זוכרת הכל ובכל זאת אני נשארת איתך

יש תרגול קטן אנושי

לקראת הידיעה הגדולה יותר

שיש מקום אחד

שבו אנחנו באמת לחלוטין

לעולם לא נשכחים

אף פעם ולא משנה מה

שאנחנו מוכלים תמיד

ואנחנו זכורים תמיד

והוא אוהב אותנו יותר מכולם

שנה טובה ומתוקה

שנכתב  ונחתם כולנו

לשנה טובה לאלתר לחיים טובים ולשלום

אמן.

לתיקיית תוכן תורני לראש השנה:

https://drive.google.com/drive/folders/1jrFwB6Ynm8khuUYzFoOdxV1Ac1Kr8UuL

הפוסט על זיכרון, טראומה וממה אני בוכה בראש השנה? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט התכלת שחושפת את המלך האמיתי הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט למה אנחנו צריכים את הרגשות השליליים שלנו? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הרבה מטופלים מגיעים לטיפול עם המשאלה הזו…
מי מאיתנו לא מרגישה שהיא מכירה היטב את היגון?

את האבל, החסר הכאב?
את המשאלה שהכל יתהפך לנו במעין “ונהפוכו” כזה
שנמצא טוב כזה טוב
שגם ירגיש טוב בפשטות?

איך הופכים יגון לשמחה?
ולאבל ליום טוב?

המהר”ל כותב על השמחה:

“כי השמחה היא מצד השלמות,
ואשר יש לו שלמות הוא שמח…”
(‘נתיבות עולם’, ‘נתיב התורה’ פי”ח, עמ’ עה).

גם שמחת חתן כלה היא מצד השגת השלמות:
“ראויה השמחה לחתן… כך ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם.
ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה”
(‘תפארת ישראל’, פ”ל, עמ’ צ).

שמחה היא תוצאה וביטוי לשלמות האדם.
כאשר אדם מרגיש חיסרון בדבר מה,
והוא משיג אותו, הרי שהוא שמח.

נשאלת השאלה איך משיגים תחושת שלימות??
איך ממקום של חסר / אובדן / כאב אפשר להגיע לשלמות הנפש?

לעיתים קרובות השאלה הראשונה ששואלים אותי בתור מטפלת:

את לא מתחספסת? זה לא שוחק אותך?
איך את עושה הפרדה?
לא קשה לך להתנתק מהצער?
זה לא מדכא לשבת ולשמוע צרות כל היום???

וזה נכון:
להיות מטפלת זה לחפש לגעת ולהיות
במה שרב האנשים באופן נורמלי יתרחקו ממנו
אנחנו לוקחים על עצמינו להתקרב לדברים כואבים ולא פשוטים

מה עוזר לנו לשרוד במקצוע טיפולי?
ואיך “מתנתקים” מכל הצער הזה??

תשובה:

ונהפוך הוא:
לא מתנתקים!!!
מתחברים עוד יותר פנימה!!!
לומדים להיות בכל סוגי הרגשות
להכיל את הצער יכול להכין בנו כלי לשמחה
בחינת “כי יהיה החושך סיבת האורה”

נכון
יש כאב, צער וחסר
אך הדרך היחידה לא לתת להם להשתלט
זה לתת להם ביטוי

מטופלות רבות באות לטיפול
כדי לבוא במגע עם חלקים בלתי נסבלים
שהודחקו
ובטיפול אפשר להחזיק בהם יחד
לעכל אותם יחד
לקבל כוח לבכות את הבכי הזה
או להסתכל למפצלת הרגש הזו בעיניים
ולהיות יכולה לה!

כמעט בכל טיפול עוברים דרך תהליכי “עיבוד אבל”
ויש כל כך הרבה “אובדנים” שאינם מוות
חלומות שלא הגשמו
הילדה שלא זכיתי להיות
ההורות שלי שנראית אחרת מכל מה שרציתי
החסכים, האי הבנות
הפנזטיות מול המציאות
ורק אחרי שיש מקום לרגשות
מדברים אותם
בוכים אותם
מפנים זמן להקשיב להם
אפשר להגיע לתחושה של שלימות פנימית
ומשם גם האושר עמוק יותר
והשמחה שלמה!!

אולי לזה התכוון ר’ נחמן מברסלב כשכתב:
אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה לְהִתְאַמֵּץ לִרְדּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחֹרָה דַּוְקָא לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם כֵּן בְּתוֹך הַשִּׂמְחָה בְּאפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּך לְשִׂמְחָה שֶׁיְּהַפֵּך הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה”
(לקוטי מוהר”ן תנינא כג)

שדווקא מתוך החיבור פנימה ועבודה עם המרה השחורה, אפשר להפוך אותה לשמחה וזו המעלה היתרה
כי כשהמרה שחורה עומדת בצד ולא מכניסים אותה לשמחה היא אורבת בפינה ומחכה לשעת כושר לשוב ולקחת את המושכות
אבל כשאנחנו חווים ומכירים היטב את המרה שחורה ומכניסים אותה לתוך האמונה והשמחה, היא מתהפכת

כי באמת שאין אושר גדול יותר
מאור שבא אחרי החושך
ממטופלת שמרגישה שהיא פשוט במקום טוב
וכל המערכות יחסים שלה עם עצמה ואחרים השתנו
והחיים שלה בכל הרמות אחרים לגמרי
יודעים להעריך את זה במיוחד אחרי כל העומק של החסר…

השבוע כתבה לי תלמידה מכתב מרגש בסיום קורס קצר:
“…אני יוצאת עם ההרגשה והידיעה שאסור להדחיק רגשות
וגם להרגיש רגשות לא פשוטים כמו עצב, אפילו שזה קשה.
וגם להיות בחמלה כלפי עצמי ולהבין שזה באמת קשה
אם אוכל לבכות באמת ולהיות בזה
אוכל באמת לשמוח…”!!!

זה ריגש אותי והתחבר לי כל כך לנושא הזה בדיוק.

***

היום כולם מדברים על עצות רבות לשמחה:
להתבונן בכל הטוב שיש לנו
להתחזק באמונה וביטחון ברמה חושית
להיות בנתינה ועשייה חיובית למען אחרים
להיות ברגע הזה כאן ועכשיו לתרגל מיינדפולנס
להתחבר לבורא
להתאמן ולעשות ספורט
להיות פעילה ולהגיע ליעדים
לחשוב חיובי
להיות בסביבה של אנשים שמחים ומעצימים
ועוד ועוד

הייתי שמחה להציע
שנדע גם לתת מקום למה שאנחנו מרגישים באמת
למצוא דרך לעבד את הרגשות הקשים
כדי שנוכל לאבד אותם
כדי להגיע לשלמות פנימית ולשמחה שלימה
אם זה על ידי כתיבת, שירה, נגינה, הליכה,
דיבור שיוצא מהלב, וכל ביטוי אחר שאפשר לעשות עם עצמינו
ומתוך החיבור העמוק והאמיתי הזה פנימה
נזכה גם להארה ושמחה שלימה בעזרת השם

פורים שמח!!

חנה ביין.

(פורים תשפ”ג, תפוצת מכון מפגש)

הפוסט איך אפשר לעשות הפרדה, לא להישחק ולשמוח באמת? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

חיוני לבדוק את הנקודות הבאות כדי לעשות את הבחירה הנכונה.

כמטפלת מרצה ורכזת תכנית הכשרה אני פוגשת לא פעם נשים שמגיעות ללימודים בתחום הטיפולי אחרי שניסו קורסים והכשרות שונות, רבות הבטחות ולאחר מכן חוות אכזבה עמוקה בתהליך היציאה לשטח.

חשוב לזכור שכשבוחרים ללמוד, מעוניינים באפיק פרנסה.

אבל מה אם לאחר ההשקעה המאומצת מגלים שההכשרה לא מאפשרת להשתלב ולהרוויח וצריך ללמוד שוב?

איך נוצר מצב כזה?

הגורם העיקרי הוא הרצון ללמוד מקצוע במינימום השקעה: הכשרה קצרה וזולה.

כך צצות הכשרות קורצות מאד, רק שלבסוף מתגלה שההכשרה לא באמת הכשירה למקצוע אמיתי ומפרנס.

והזול עולה ביוקר.

בתחום הטיפולי לצערי התופעה רווחת מאד.

הכשרה של מספר חודשים ואפילו שנה לא יכולה להוציא מטפל לשוק. נקודה.

פרקטית, חסר ידע המשפיע על הצלחת הטיפול,

והן בשטח -שום מכון לא יעסיק מטפלת כזו.

נכון שיש הכשרות המצהירות על אפשרות לפתוח קליניקה,

בפועל לא מציאותי לגייס מטופלים שישלמו למטפלת ללא ניסיון וללא הכשרה מספקת.

וכך רבות נותרות ללא עבודה ופותחות בסבב מחודש של לימודים…

יש שיבחרו בהכשרות קצרות ונפגוש אותן עוברות מהכשרה להכשרה,

ויש שיבחרו נכונה לבחור הפעם בהכשרה מקצועית מקיפה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה להתמקצע.

פגשתי רבות כאלו שהגיעו אלינו למכון מפגש כדי ללמוד מבראשית בגלל חסרים קריטיים בהכשרתן.

אין לתאר את עוגמת הנפש על כל ההשקעה והדמים (תרתי משמע) שהלכו לאבדון בגלל הבחירה בדרך הקצרה שהובילה לארוכה (שלא לדבר על הפגיעה במטופלים).

מה ההשלכות לכפל לימודים?

קודם כל זמן. יציאה ללימודים כרוכה בשעות של היעדרות מהבית על כל המשתמע,
נסיעות וטלטולי דרכים ושנה נוספת שהלכה לאיבוד ללא אישה מפרנסת (וללא צבירת ניסיון)

הכסף. נתון משמעותי. לשלם שוב על לימודים זה מתסכל מאד.

בזבוז אנרגיה ולעיתים פגיעה באמון של המטפלת ביכולותיה.

אם כך, מה חשוב לברר ולבחון לפני שנרשמים להכשרה לימודית טיפולית?

נסקור להלן את הגורמים המשמעותיים ביותר בהכשרה טיפולית כדי לבחור מקום לימודים.

תכנית לימודים מקיפה ועדכנית

תכנית לימודים מקיפה ועדכנית היא בסיסית כדי להבטיח כי תקבלו את הידע והכישורים הדרושים להצלחה בתחום הפסיכותרפיה. חיוני לכסות מגוון רחב של גישות וטכניקות טיפוליות מוכחות, כגון טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול הומניסטי אינטגרטיבי ותרפיות.

חיבור תיאוריה לפרקטיקה

הטעמת הידע בצורה כזו שמבינים את התיאוריה ברמה של התערבות טיפולית הלכה למעשה.
באופן שמאפשר לך כלומדת לא רק לרכוש ידע
אלא לפתח חשיבה קלינית: יכולת אבחנה, המשגה, ניתוח ובניה של חוות דעת טיפולית משלה.
תכנית לימודים כזו מכינה לעבודה עם מגוון רחב של מטופלים ולספק את הטיפול היעיל ביותר.

פיקוח מקצועי והנהלה טיפולית

חשוב לברר האם ההנהלה מורכבת ממטפלים בכירים המעורבים במה שקורה בשטח. הן מבחינת תכנית הלימודים והצוות, הן מבחינת פיקוח על מערך הסטאז’ וההדרכות והן מצד פיקוח על התהליך האישי שתעברי כמתמחה בתהליך ההכשרה.

איכות הסגל המקצועי

עליך לוודא כי צוות המרצות עם ניסיון ורקע חזק בפרקטיקה הטיפולית ובהנחיה כיוון שזה משפיע על בהירות החומר.

סינון הפונות

ועדת קבלה מקצועית שבודקת התאמה לתוכנית ההכשרה באופן אישי לשיטות הנלמדות במכון והתאמה רוחנית. כשמתגבשות קבוצות לימוד איכותיות הדבר מתבטא בחוויות הלמידה וכן בגב מקצועי לאורך השנים.

התנסות מעשית מפוקחת

התנסות מעשית ותרגול בפיקוח הם מרכיבים חיוניים בתוכנית הכשרה.
קריטי שהסטאז’ יהיה תחת פיקוח מקצועי ולא יערך באופן עצמאי כדי שישיג את מטרתו,
ובנוסף מאפשר להתאים מטופל לסטז’רית, (הבסיס להצלחת הסטאז’).

המכון שלנו מציע מגוון רחב של הזדמנויות מעשיות להשמה ושיבוצים בסטאז’ באופן אישי לכל מתחמה במוסדות רשמיים (וגם מהווה ההזדמנות שיכירו אותן) בהדרכתם של אנשי מקצוע מנוסים. כדי להבטיח הכנה לטיפול בעולם האמיתי ורכישת פרקטיקה מתוך חוויה חיובית.
הכשרה מעשית כזו לא רק עוזרת לבנות את הביטחון והיכולת שלך כמטפלת, אלא גם מספקת הזדמנויות יקרות ערך להשמה שיכולות להועיל לקריירה העתידית שלך. ואכן, בחלק מהמקומות תלמידות משתלבות לבסוף בעבודה בזכות הסטאז’ בס”ד

הסמכה מוכרת

תעודה מוכרת המאפשרת אפשרויות להשמה במכונים ומוסדות מוכרים ולא רק בקליניקה פרטית.

פיקוח תורני

לימודי פסיכולוגיה עמוסים במורכבויות השקפתיות.

חשוב ללמוד את התוכן המקצועי מאנשי מקצוע יראי שמים שמביאים את הדברים מבלי לוותר על הערכים וגם לא על מקצועיות. יש תשובות לכל שאלה וחשוב ללמוד מתוך דיוק תורני. ולוודא שיש פיקוח תורני על התכנים ועל המכון.

המכון שלנו מציע תוכנית לימודים מקיפה, פיתוח חשיבה קלינית, הנהלה טיפולית, ועדות קבלה, סגל מרצות מנוסה, הסמכה, והזדמנויות ניסיון מעשי רבות המבדילות אותנו מתוכניות אחרות.

עכשיו שיש לך את הכלים לבדוק איפה הכי נכון לך ללמוד מוזמנת להתחיל את המסע שלך איתנו עוד היום

ולצאת לקריירה מתגמלת ומספקת בפסיכותרפיה.

(מבוסס על ריאיון לעיתון קטיפה ועל הרצאה מאת הגב’ חנה ביין מטפלת פסיכודינמית M.A. מרצה ומדריכה בתחום הטיפולי מייסדת מכון מפגש – להכשרה והשתלמות בתחום הטיפולי).

*לקבלת ההרצאה המוקלטת ניתן לפנות דרך צור קשר.

הפוסט גורמי מפתח שיש לקחת בחשבון בעת בחירת הכשרה טיפולית בפסיכותרפיה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

חשיבה פסיכולוגית קלינית היא מיומנות חיונית בתחום הטיפול, שכן היא ממלאת תפקיד משמעותי בהבנה והתייחסות לצרכים המורכבים של המטופלים.

במאמר זה נבחן את החשיבות של פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית בשיפור האפקטיביות של הפרקטיקה הטיפולית.

חשיבה פסיכולוגית קלינית, מהי?

חשיבה פסיכולוגית קלינית מתייחסת ליכולתם של מטפלים לחשוב באופן ביקורתי ואנליטי על יחסי הגומלין המורכבים של רגשות, מחשבות והתנהגויות אצל מטופליהם. סט מיומנויות זה כרוך בזיהוי דפוסים, יצירת קשרים ויצירת השערות לגבי התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים התורמים להצגת הבעיות של הלקוח. על ידי חידוד מיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים להבין טוב יותר את האתגרים הייחודיים העומדים בפני לקוחותיהם ולפתח התערבויות מותאמות אישית המתמודדות עם אתגרים אלה.

חשיבה קלינית – מהווה בסיס ליכולת ניסוח השערות ועיצוב התערבויות טיפוליות:

אחד היתרונות העיקריים של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת לנסח השערות לגבי המקור לקשיים של המטופל/ת.

זה כרוך בזיהוי מנגנונים פסיכולוגיים פוטנציאליים שעשויים לתרום לקשיים של המטופל/ת וליצירת השערות מבוססות מחקר וידע קליני לגבי האופן שבו מנגנונים אלה עשויים לתקשר זה עם זה. ולהשפיע באופן הדדי האחד על השני.

מיומנות זו חשובה במיוחד בטיפול, שכן היא מאפשרת למטפלים לפתח הבנה עמוקה יותר של חוויות המטופלים ולהתאים את התערבויותיהם בהתאם באופן אפקטיבי ויעיל.

לאחר יצירת השערות, חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב התערבויות הממוקדות במיוחד בטיפול במנגנונים הפסיכולוגיים שזוהו.

ההתערבות הטיפולית כולה מבוססת על החשיבה הטיפולית הקלינית של המטפלת

על ידי שימוש במיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים לפתח תכנית טיפול ממוקדת ויעילה יותר, אשר עשויה לכלול שילוב של אסטרטגיות התערבות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות. וכן לגבי אופן ההתערבות הטיפולית עצמה. ולהבין למה המטופל/ת זקוק/ה על מנת להשתנות ולהגיע לרווחה נפשית, תפקוד ותחושת סיפוק.

היבט חשוב נוסף של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת להעריך את יעילותן של גישות טיפוליות נבחרות.

זה כרוך בהערכה ביקורתית של ההשפעה של התערבויות על הסימפטומים והרווחה של הלקוחות,

כמו גם לשקול אם גישות חלופיות עשויות להיות יעילות יותר.

חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים לזהות מתי התערבות מסוימת עשויה שלא לעבוד כמצופה ולבצע התאמות לתוכנית הטיפול שלהם בהתאם.

על ידי הערכה קבועה של היעילות של הגישות הטיפוליות שלהם, מטפלים יכולים להבטיח שהם מספקים את הטיפול הטוב ביותר האפשרי עבור הלקוחות שלהם ולחדד ללא הרף את התרגול שלהם כדי לענות טוב יותר על הצרכים של אלה שהם משרתים.

חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת גם תפקיד מפתח בחיזוק הברית הטיפולית.

ומסייעת לטיפוח אמפתיה והבנה של חוויות החיים של הלקוחות באופן מעמיק ואפקטיבי יותר.

על ידי עיסוק בחשיבה פסיכולוגית קלינית, מטפלים יכולים לקבל תובנה עמוקה יותר לגבי הרגשות, המחשבות וההתנהגויות המעצבים את חיי לקוחותיהם ולפתח הערכה רבה יותר לאתגרים העומדים בפניהם.

הבנה זו יכולה לסייע בבניית קרבה ואמון בין המטפל למטופל, החיוניים לברית טיפולית חזקה.

יתר על כן, חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים להיות קשובים יותר לצרכי לקוחותיהם ולהגיב לצרכים אלה ברגישות ובחמלה רבה יותר. זה, בתורו, יכול לעזור לחזק את הברית הטיפולית ולקדם תוצאות טובות יותר הלקוח.

לסיכום, פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית חיוני למטפלים המבקשים להעניק טיפול יעיל, אמפתי ומותאם אישית למטופליהם. על ידי שליטה במערך מיומנויות זה, מטפלים יכולים לשפר את יכולתם לנסח השערות, לתכנן התערבויות ממוקדות, להעריך את יעילות הגישות הטיפוליות שלהם ולחזק את הברית הטיפולית.

בסופו של דבר, טיפוח חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא מרכיב מרכזי בצמיחה מקצועית ושביעות רצון, שכן הוא מאפשר למטפלים לתמוך בצורה יעילה יותר בלקוחותיהם במסעם לעבר רווחה רגשית וצמיחה אישית.

נשאלת אם כן השאלה כיצד מפתחים חשיבה קלינית?

במכון מפגש קורסים ייעודים לפיתוח חשיבה קלינית וחיבור תיאוריה לפרקטיקה.

הירשמי עכשיו לקבלת סילבוסים ומידע נוסף: mifgash195@gmail.com

הפוסט אמנות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית: המפתח לטיפול יעיל הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

תיאוריית יחסי האובייקט מקורה בעבודתם של פסיכואנליטיקאים בולטים כמו מלאני קליין, דונלד ויניקוט ורונלד פיירבארן. הוא מדגיש את המשמעות של חוויות בילדות המוקדמת, במיוחד את איכות הקשר של התינוק עם המטפל העיקרי שלו, בעיצוב עולמו הפנימי וביחסים הבין אישיים הבאים.

על פי תיאוריית יחסי האובייקט, אינטראקציות מוקדמות עם מטפלים והאופן שבו התינוק חווה אותם בעולמו הפנימי מניחות את הבסיס להיווצרות ייצוגים נפשיים מופנמים או “אובייקטים”. אובייקטים פנימיים אלה כוללים דימויים, אמונות ורגשות הקשורים לאנשים משמעותיים בחייו. אובייקטים אלו משפיעים על התפיסה העצמית של הפרט, על תפיסת הזולת ודפוסי ההתייחסות בשלב מאוחר יותר בחיים.

התיאוריה מדגישה את המושג “דינמיקה של יחסי אובייקט”, המתייחסת לדרכים שבהן אנשים מקיימים אינטראקציה עם אובייקטים פנימיים וחיצוניים ומתייחסים אליהם. הוא בוחן כיצד אנשים משליכים את החוויות, הרגשות והקונפליקטים המופנמים שלהם על אחרים, ומעצבים את התפיסות והאינטראקציות שלהם. תורת יחסי האובייקט מדגישה גם את חשיבותם של תהליכים לא מודעים, כגון הזדהות, השלכה ופיצול, בהבנת הדינמיקה התוך אישית והבין אישית.

גישה טיפולית זו שמה לה למטרה לחקור ולהבין את האובייקטים המופנמים של המטופל, דפוסי ההתייחסות והקונפליקטים הבלתי פתורים שעלולים להוביל למצוקה פסיכולוגית או לקשיים יחסיים. באמצעות הקשר הטיפולי, הלקוח והמטפל עובדים יחד על מנת לחשוף ולעבד את הדינמיקות הבסיסיות הללו, על ידי תהליכי שחזור, השלכה, החיאה מחדש, עיבוד של הקונפליקטים בעולמו של התינוק. זאת על מנת להקל על צמיחה אישית, תפקוד, ופיתוח מערכות יחסים בריאות ומספקות יותר של האדם עם עצמו ועם זולתו.

תיאוריית יחסי האובייקט מציעה פרקטיקה טיפולית מעמיקה, כזו החותרת לשינוי דפוסי החוויה הפנימית. טכניקה זו נלמדת על ידי המשגת הדברים באופן ציורי ומעמיק ופיתוח חשיבה קלינית טיפולית להבנת האינטראקציות בקליניקה ולהבנת ההשפעה של מערכות יחסים מוקדמות על ההתפתחות הפסיכולוגית של אנשים.

כמו כן גישה זו מספקת תובנות לגבי המורכבות של מערכות יחסים אנושיות לאורך כל החיים. זה שופך אור על העולם הפנימי של אנשים ודפוסי ההתקשרות שלהם, מה שהופך אותו לנקודת מבט שימושית עבור מטפלים העובדים עם לקוחות המבקשים לחקור ולשנות את הקשיים הבין-אישיים שלהם. ולהציע לנפש הלא מודעת פתרונות לקונפליקטים באופן יעיל ומסתגל יותר.

להשתתפות בהרצאה חינמית בנושא יחסי אובייקט
ולקבלת מידע  סילבוס על קורס יחסי אובייקט למטפלות
ניתן ליצור קשר עם מערכת המכון מכאן:

הפוסט מה זה תיאוריית יחסי אובייקט? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.