“באחד הקורסים שלנו במכון מפגש, שאלה אותי השבוע אישה בזום:

‘תמיד את ככה זוהרת?’ ישבתי שם עם עיניים בורקות,

מלאה בתשוקה ללמד ולהעמיק

ישבתי שם עם עיניים בורקות

נהניתי מכל שניה

אבל האמת? אני מכירה את הרגשות הכואבים, והדיכאון,

זה מה שמאפשר לנו ללוות אחרים במקומות של ה’פחות’ שלהם.

זה הביא אותי להרהר בדבר הזה

המקומות של ה”פחות“

שכמובן פחות נציג אותם

פחות נראה אותם

המקומות שאנחנו מרגישות את עצמינו פחות

או שאנחנו פשוט פחות מרגישות את עצמינו בכלל

בין אם זה פחות בחיבור העצמי

בין אם זה פחות ביחס לאחרים

או ביחס למה שאנחנו רוצות

מתי אנחנו אחשדרפניות??

מרגישות מלוכה ומשילות?

ובעצם כמו שכולם שואלים בימים האלו,

איך אפשר באמת להיות שמחים?

אני רוצה רגע לפני שננסה לענות על זה,

לשאול דווקא מהיבט פסיכודינמי הפוך על הפוך

מה הצורך שלנו להיאחז ברגשות שליליים?

ב”חסר”, ב”אין”, בכל מה שגורם לנו לא להרגיש שמחה

מה זה נותן לנו כשאנחנו לא שמחים?

מה “נפסיד” כביכול עם פשוט נהיה מסופקים ושמחים?

אמרה לי פעם מטופלת

“אם אין לי על מה לבכות

אולי פחות תקשיבי לי, אולי תשכחי אותי במשך השבוע

אני עושה לך כאן דרמות כדי שלא תשכחי אותי“

במילים אחרות אני במצוקה כל כך גדולה

עד כדי שאני מרגישה צורך לגייס באמצעות מצוקה גדולה יותר

אמרה לי חברה

“אם אני לא אתפלל כל פורים ואנצל כל דקה

אולי בורא עולם לא יושיע אותי…”

“במיקוד ב’פחות’ שלנו אנחנו אמנם סובלות…

אבל גם יש שם בקשה מסוימת, צורך שמבקש להיענות.

במכון מפגש אנחנו מחפשים להיפגש עם ה’פחות’ הזה

דרך הקורסים שלנו, אנחנו לומדים להבין אותו ולהפוך אותו למנוע של צמיחה.

כי יש הרבה הימנעות, פחד, עיסוק בעבר,

חווים בעיות, תסכולים, ייאוש, פחדים, ספקות,

ביטחון עצמי נמוך, אשמה, ערך עצמי נמוך, וחוסר אהבה וחמלה לעצמי.

מבקשת לגעת רגע אחד בנקודה הזו

לשאול את עצמי

אם אהיה עכשיו פשוט שמחה

מה אני “מפסידה” על מה אני “מוותרת”?

אשמח לשמוע ממך מה גילית!!

אם את רוצה לגלות עוד – להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’ –

אני מזמינה אותך להצטרף לקורסים שלנו במכון מפגש,

שם אנחנו חוקרים את השאלות האלו יחד

כי אצל רב בני האדם

הרגשות השליליים מהווים איזשהו דרייב

שיכול להיות גם חיובי (לכן נבראו הרגשות הללו)

כדי שננוע מהחסר לעבר המטרות שלנו,

שנלחם, שנחיה, שניצור מתוך הכאב את עצמינו

ונייצר פתרונות עבורנו ועבור אחרים.

כשאנחנו חווים את ה”פחות” חסר, אובדן, נחיתות,

זה הופך אותנו לדרוכות וערניות יותר

זה נותן בנו מוטיבציה להילחם ולדחוף לעבר המטרות שלנו

כי שם הרי נרגיש את האושר…

ואיך להיות שמחים?

מחקרים מצביעים על העובדה שכשואלים אנשים מה אתם רוצים

התשובה הנפוצה ביותר היא”

“אנחנו רוצים להיות מאושרים, להיות שמחים”

וכששואלים אותם :

“מה יעשה אתכם שמחים עכשיו“?

רב האנשים לא יודעים לענות על זה באמת…!!!

אחד הדברים הראשונים זה להגיע קודם כל להכרה

שהשמחה לא קיימת בעולם הפיזי שאנחנו חיים בו

שמחה מדבר פיזי היא לא שמחת ברת קיימא

בעולם פיזי הכול מוגבל ויש חסר ויש כאב

השמחה קיימת בעולם רוחני

בחיבור לאלוקים

בחיבור עצמי

באמונה וביטחון

בשלמות הנפש הבוטחת

אנחנו יודעים שאנשים נוטים לתלות את שמחתם ביעד מסוים

מגיעים ליעד ואז שוב לא שמחים כי יש יעד חדש

כדי להיות מרוצה מהעבודה אי אפשר להיות בעבודה

חייבים להרגיש בשליחות

כשיש לנו מטרה מהותית, משמעות רוחנית

זה נותן עושר אמיתי.

ולכן, כשאני שואלת את עצמי איך אני יעשה אותי שמחה?

מעבר לרובד הפיזי

אני יכולה לשאול את עצמי :

איך אני יכולה להתחבר עכשיו למשמעות רוחנית?

לאלוקים?

לעצמי?

אולי ללמוד משהו?

אולי ליצור?

אולי לנשום?

אולי להתבונן בטבע או בטקסט?

אולי לרקוד?

לא לחינם יש לנו סגולה לשמחה מר’ נחמן

לומר “ברוך שלא עשני גוי”

זה כבר מחבר למשמעות רוחנית

כבר נותן סיבה לשמוח

לפעמים אני חושבת אפילו רק על המילה

“שעשני“

הוא עשה אותי

וזה כבר מרחיב לב לדעת

שבורא עולם ברא אותך

בריאה חד פעמית

מיוחדת בעולמו

עם תפקיד

עם שליחות

להיטיב לך

ולענג את נשמתך

לכן לכי לך לשמחת הפורים,

לשמוח איתו ובו

לשמוח איתך ובך

ברגעים של חיבור רוחני

וכמו שבימים ההם

הוא שימח אותנו כל כך

והראה לנו איך הוא נמצא בתוך כל ההסתרים

כך נוכל גם השנה בעזרת השם

לקבל את התורה מאהבה שוב

מאושר, חיבור ושמחה

איתו ואליו

פורים שמח!

חנה ביין

מתוך פוסטים לתפוצה קהילת התוכן התורני במכון מפגש. תשפ”ד.

רוצה לגלות איך להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’?

הצטרפי לקורסים שלנו במכון מפגש ותחווי מסע של חיבור עצמי ורוחני.

צרי קשר עכשיו עם מדור הרישום שלנו ותתחילי את הצעד הבא שלך!

הפוסט האחשדרפנים ובעיקר הפחות… הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

“תקשיבי”
היא אומרת לי
“הם משתפים אותי בדברים גדולים וקטנים
ואני פשוט לא יודעת מה אני אמורה לענות…
את מטפלת…בטח יש איזו נוסחה מה שצריך לומר
תוכלי ללמד אותי כמה שורות מה “ספר של המטפלים”?

“מה את כן אומרת להם”
שאלתי
“אני אומרת להם שאני מבינה אותם”

“ואת מבינה אותם”?
“לפעמים”

“אז למה שלא ננסה לעבוד על זה
כי בינינו זה לא משנה מה תגידי
מה שישנה זה מה תרגישי
אם תצליחי להרגיש חיבור לילדים האלה
להתחבר באמת מה עובר עליהם
איך החיים נראים מהעיניים שלהם
מהם הדאגות שלהם
הרצונות שלהם, החלומות, והפחדים
מהם הרגעים היפים שלהם ביום
ומה הכי הכי כואב להם בסתר ליבם…
כשחושבים עליהם – ומתחברים אליהם
זה כבר יביא לך את המילים הנכונות”

“וואו” היא אמרה
“לא חשבתי על זה כך
באמת זה חזק ולא מורכב כל כך…”

נזכרתי שבאותו שבוע בדיוק
מטופלת אמרה לי את אותו הדבר
היה רגע בטיפול שאמרתי משהו משמעותי
משהו שהרגיש אולי קרוב יותר מתמיד
ואז המטופלת אמרה לעצמה (ולי אח”כ)
“בטח היא לא מתכוונת לזה באמת
זו העבודה שלה להגיד את זה
זה כתוב בספר של המטפלים…”
כשהיא אמרה לי את זה
העיניים שלנו נפגשו
ומה שהיה שם לא היה כתוב בשום ספר של מטפלים
היא הרגישה את זה
וגם אני

הרי בוודאי שאם היו ניסוחים ש”נכון לומר אותם”
היה אפשר לטפל באמצעות בינה מלאכותית
לא היה צריך אותנו, בני האדם
אבל האמת היא שאין תחליף לרגשות אנושיים
ומה שעושה את העבודה
ברוב המקרים זה העבודה של הלב
היכולת להרגיש
להתחבר
לראות את השני
להכיל אותו
לאהוב אותו
כל כך הרבה פעמים שאני מוצאת את עצמי
מול אנשים שמבקשים עצה/ שיתוף
ולא  בטיפול, בחיים עצמם
וכל מה שאני יכולה לעזור להם באותו רגע
זה לאהוב אותם
לאהוב באמת
ולעזור להם לאהוב את עצמם
ואם זה אמיתי ועמוק
זה עובד כמו קסם
ומבחינתי זה כמו לדבוק במידותיו של הקב”ה
שכולו ים של אהבה חסד ורחמים
כמו שאמרנו מקודם
אם היה מתכון טכני לפתרונות לכאבים של בני האדם
היו ממציאים רובוטים באמצעות בינה מלאכותית
אבל אין דבר כזה

מה כן?
“בינה מלכותית”

יום כיפור – יום מספירת ה”בינה”

כתוב בספרים הקדושים
שהחטאים והעוונות יוצרים מסך – מחיצה על האדם
ויוצרים “חיצוניים” מעין מלאכים, כוחות
שיונקים את השפע שאמור להגיע אל האדם
וניזונים מזה מכוח העבירות שעשה
ויש לנו מתנה שקיבלנו שנקראת תשובה
שאפשר כל השנה לשוב בתשובה
ובפרט ביום הכיפורים בו יש מושג של כפרה
מה שאין כל השנה
כדי לבטל את ההשפעות של אותם מלאכים שליליים
שהם התוצאות של העבירות שלנו
צריך להעלות את הדינים למעלה
ולעשות תיקון עמוק – מעין טיפול “שורש”
השורש הזה מיוחס לספירת ה”בינה”

זה נקרא המתקת הדינים בשורשם
ה”מלכות” היא כנגד העולם הגשמי, העשייה
וה”בינה” – זה העולם הרוחני בו מקור השפע של הנשמות שלנו
כל השנה אנחנו נמצאים ב”מלכות” ושואפים מה”בינה”
אבל יש יום אחד בשנה בו אנחנו טובלים בתוך הבינה
ביום הכיפורים אדם נכנס לתוך השפע עצמו
למקום גבוה שעוטף את כל ישותו
כמו לחזור למקור של הנשמה
למקור של הרצון שלנו
למקום הטהור לפני החטא ולפני היצר הרע
יש בכיפור אפשרות להתנתק ולהתנקות מכל הרע

כמובן שהדברים עמוקים וגדולים
ואי אפשר לעמוד על עומק
אבל גם ככה מהקצת שאנחנו מבינים
אפשר לקבל חלישות הדעת
מה נכון להגיד ברגעים הללו?

מה צריך לעשות?

ב”ה יש לנו סדר תפילה ונוסחים שיש בהם עניינים גדולים מאד
וב”ה שיש לנו הלכות ברורות ליום הכיפורים בעצמו
כיצד לנהוג בכל פרט ופרט
צריך לחזור בתשובה
צריך להתפלל
ועדיין
חשוב לזכור
רחמנא ליבא בעי
העיקר הכוונה
מה שנרגיש
מה שנחשוב
כמה שנתחבר
זה משמעותי מאד!

ולזכור שהשם אוהב אותנו אהבה גדולה ויתרה
כל המהות של היום הזה

יום הכיפורים, זה יום טוב שניתן לנו במתנה אדירה
לאפשר לנשמות שלנו לשוב אליו באמת
להיטהר, לחזור לשורש
איך אפשר להתחבר ולהרגיש את הרגשות הנכונים?
לכל אחת יש את הדרך שלה
יש כאלה שעוזר להן ללמוד את הפירוש של המילים של התפילה
או להתפלל ממחזור עם פירושים
יש כאלה שעוזר להן לשיר את הפיוטים
לחשוב על מלכות השם בעולם
לשמוע / לקרוא ועדים ושיעורים
ללמוד את ההלכות של היום הזה
להוסיף צדקות וחסדים
להתפלל גם במילים שלנו
לחזור לרצון הפנימי ביותר שלנו
לזכור מי אנחנו באמת
ומה אנחנו רוצים באמת

מאחלת לך ים של אהבה

ביום הכיפורים ובכל השנה כולה!!

גמר חתימה טובה!

***

 לי באופן אישי מאד עוזר לשמוע שיעורים ולקרוא עלונים ולכן מידי שנה אנחנו שולחים בתפוצה של מכון מפגש חומרים על ענייני דיומא שמתעדכן מידי שנה בשנה מוזמנת להירשם לקבלת תוכן תורני מכאן  

הפוסט מה “נכון” לומר במצבי סיכון? בינה מלאכותית או מלכותית? (מסר ליום כיפור- תשפ”ד) הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.