“באחד הקורסים שלנו במכון מפגש, שאלה אותי השבוע אישה בזום:

‘תמיד את ככה זוהרת?’ ישבתי שם עם עיניים בורקות,

מלאה בתשוקה ללמד ולהעמיק

ישבתי שם עם עיניים בורקות

נהניתי מכל שניה

אבל האמת? אני מכירה את הרגשות הכואבים, והדיכאון,

זה מה שמאפשר לנו ללוות אחרים במקומות של ה’פחות’ שלהם.

זה הביא אותי להרהר בדבר הזה

המקומות של ה”פחות“

שכמובן פחות נציג אותם

פחות נראה אותם

המקומות שאנחנו מרגישות את עצמינו פחות

או שאנחנו פשוט פחות מרגישות את עצמינו בכלל

בין אם זה פחות בחיבור העצמי

בין אם זה פחות ביחס לאחרים

או ביחס למה שאנחנו רוצות

מתי אנחנו אחשדרפניות??

מרגישות מלוכה ומשילות?

ובעצם כמו שכולם שואלים בימים האלו,

איך אפשר באמת להיות שמחים?

אני רוצה רגע לפני שננסה לענות על זה,

לשאול דווקא מהיבט פסיכודינמי הפוך על הפוך

מה הצורך שלנו להיאחז ברגשות שליליים?

ב”חסר”, ב”אין”, בכל מה שגורם לנו לא להרגיש שמחה

מה זה נותן לנו כשאנחנו לא שמחים?

מה “נפסיד” כביכול עם פשוט נהיה מסופקים ושמחים?

אמרה לי פעם מטופלת

“אם אין לי על מה לבכות

אולי פחות תקשיבי לי, אולי תשכחי אותי במשך השבוע

אני עושה לך כאן דרמות כדי שלא תשכחי אותי“

במילים אחרות אני במצוקה כל כך גדולה

עד כדי שאני מרגישה צורך לגייס באמצעות מצוקה גדולה יותר

אמרה לי חברה

“אם אני לא אתפלל כל פורים ואנצל כל דקה

אולי בורא עולם לא יושיע אותי…”

“במיקוד ב’פחות’ שלנו אנחנו אמנם סובלות…

אבל גם יש שם בקשה מסוימת, צורך שמבקש להיענות.

במכון מפגש אנחנו מחפשים להיפגש עם ה’פחות’ הזה

דרך הקורסים שלנו, אנחנו לומדים להבין אותו ולהפוך אותו למנוע של צמיחה.

כי יש הרבה הימנעות, פחד, עיסוק בעבר,

חווים בעיות, תסכולים, ייאוש, פחדים, ספקות,

ביטחון עצמי נמוך, אשמה, ערך עצמי נמוך, וחוסר אהבה וחמלה לעצמי.

מבקשת לגעת רגע אחד בנקודה הזו

לשאול את עצמי

אם אהיה עכשיו פשוט שמחה

מה אני “מפסידה” על מה אני “מוותרת”?

אשמח לשמוע ממך מה גילית!!

אם את רוצה לגלות עוד – להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’ –

אני מזמינה אותך להצטרף לקורסים שלנו במכון מפגש,

שם אנחנו חוקרים את השאלות האלו יחד

כי אצל רב בני האדם

הרגשות השליליים מהווים איזשהו דרייב

שיכול להיות גם חיובי (לכן נבראו הרגשות הללו)

כדי שננוע מהחסר לעבר המטרות שלנו,

שנלחם, שנחיה, שניצור מתוך הכאב את עצמינו

ונייצר פתרונות עבורנו ועבור אחרים.

כשאנחנו חווים את ה”פחות” חסר, אובדן, נחיתות,

זה הופך אותנו לדרוכות וערניות יותר

זה נותן בנו מוטיבציה להילחם ולדחוף לעבר המטרות שלנו

כי שם הרי נרגיש את האושר…

ואיך להיות שמחים?

מחקרים מצביעים על העובדה שכשואלים אנשים מה אתם רוצים

התשובה הנפוצה ביותר היא”

“אנחנו רוצים להיות מאושרים, להיות שמחים”

וכששואלים אותם :

“מה יעשה אתכם שמחים עכשיו“?

רב האנשים לא יודעים לענות על זה באמת…!!!

אחד הדברים הראשונים זה להגיע קודם כל להכרה

שהשמחה לא קיימת בעולם הפיזי שאנחנו חיים בו

שמחה מדבר פיזי היא לא שמחת ברת קיימא

בעולם פיזי הכול מוגבל ויש חסר ויש כאב

השמחה קיימת בעולם רוחני

בחיבור לאלוקים

בחיבור עצמי

באמונה וביטחון

בשלמות הנפש הבוטחת

אנחנו יודעים שאנשים נוטים לתלות את שמחתם ביעד מסוים

מגיעים ליעד ואז שוב לא שמחים כי יש יעד חדש

כדי להיות מרוצה מהעבודה אי אפשר להיות בעבודה

חייבים להרגיש בשליחות

כשיש לנו מטרה מהותית, משמעות רוחנית

זה נותן עושר אמיתי.

ולכן, כשאני שואלת את עצמי איך אני יעשה אותי שמחה?

מעבר לרובד הפיזי

אני יכולה לשאול את עצמי :

איך אני יכולה להתחבר עכשיו למשמעות רוחנית?

לאלוקים?

לעצמי?

אולי ללמוד משהו?

אולי ליצור?

אולי לנשום?

אולי להתבונן בטבע או בטקסט?

אולי לרקוד?

לא לחינם יש לנו סגולה לשמחה מר’ נחמן

לומר “ברוך שלא עשני גוי”

זה כבר מחבר למשמעות רוחנית

כבר נותן סיבה לשמוח

לפעמים אני חושבת אפילו רק על המילה

“שעשני“

הוא עשה אותי

וזה כבר מרחיב לב לדעת

שבורא עולם ברא אותך

בריאה חד פעמית

מיוחדת בעולמו

עם תפקיד

עם שליחות

להיטיב לך

ולענג את נשמתך

לכן לכי לך לשמחת הפורים,

לשמוח איתו ובו

לשמוח איתך ובך

ברגעים של חיבור רוחני

וכמו שבימים ההם

הוא שימח אותנו כל כך

והראה לנו איך הוא נמצא בתוך כל ההסתרים

כך נוכל גם השנה בעזרת השם

לקבל את התורה מאהבה שוב

מאושר, חיבור ושמחה

איתו ואליו

פורים שמח!

חנה ביין

מתוך פוסטים לתפוצה קהילת התוכן התורני במכון מפגש. תשפ”ד.

רוצה לגלות איך להפוך את ה’פחות’ ל’יותר’?

הצטרפי לקורסים שלנו במכון מפגש ותחווי מסע של חיבור עצמי ורוחני.

צרי קשר עכשיו עם מדור הרישום שלנו ותתחילי את הצעד הבא שלך!

הפוסט האחשדרפנים ובעיקר הפחות… הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

מה הקשר בין מטרנה לאלול?

תשובה:

אם היה יוצא כרוז עם פרסומת לאלול

זה היה כמו הפרסומת של המטרנה

אלול – הכי קרוב לאבא !!

אבל עכשיו כשאלול כאן

לא כולנו יודעים מה לעשות עם הרגשות שהוא מעורר בנו…

לא כולם מגיבים כמו תינוק שש לקראת בקבוק המטרנה שלו…

והרי – אלול זה הכי קרוב לאבא?

מה זה עושה לנו ה”קרוב” הזה?

שמחה?

פחד?

התרגשות?

כאב?

לעיתים קרובות

המקום ה”קרוב” מעורר בנו פחד

פחד להיות חשופים

פחד שיראו את החולשות שלנו

פחד לגלות שאנחנו לא מושלמים

פחד מנטישה, ביקורת אכזבה או כישלון

והרבה מאיתנו משליכים על הקב”ה

האבא הגדול שלנו את הפחד הזה

שאולי אבא לא יהיה מרוצה ממני הפעם

ואולי אבא לא שמע אותי בשנה שעברה

כי איפה הייתי אז … ואיפה אני היום…

ואיזו בושה ששוב אני מתמודדת עם אותם דברים

ואולי פחד מפני השנה החדשה

פחד שלא ננצל את הימים הגדולים הללו כמו שצריך…

בפסיכולוגיה עוסקים הרבה ביכולת הנפשית

להיות בקשר קרוב

קשר אינטימי – באנגלית INTIMACY

פירוש – IN TO ME SEE

אינטימיות היא קרבה רגשית עמוקה

היא כרוכה באמון ובנכונות לחשוף את עצמי בפני אדם אחר

להראות לו את תוכי כפי שאני

ולנהל דיאלוג הדדי פתוח ועמוק

גם על נושאים לא נעימים

באופן מפתיע היכולת להיות באינטימיות

מהווה מקור לעונג ותחושת אהבה וסיפוק

על אף היותה דורשת משאבים נפשיים רבים

היכולת לשתף במקומות הכי עמוקים

מרפאית את הנפש

על מנת לחוות שם חוויה מקבלת ובטוחה

זו חוויה ראשונית עמוקה ובסיסית

שכולנו שואפים אליה

כגמול עלי אימו

כשהתינוק חווה התקשרות בטוחה

הוא לא דואג שאימא לא תטפל בו

הוא לומד להרגיש בטוח בעריסה… בלול

וכמו עכשיו, באלול

נהרהר איזה דפוס התקשרות יש לנו מול הקב”ה?

האם אנחנו מרגישים בטוח שם?

ומה אפשר לעשות כדי לחזק את הקשר?

איך מייצרים אינטימיות?

איך נוכל באמת לשמוח ולהרגיש הכי קרוב ובטוח?

יש כמה וכמה מרכיבים ליצירת אינטימיות:

• חשיפה עצמית
• כנות ואותנטיות
• זמן שהייה משותפת יחד
• חשיבה אחד על השני
• ידע האחד על השני
• אמון האחד בשני
• יכולת לשוחח גם על רגשות לא נעימים
• שיתוף במה שמרגישים באמת כאן ועכשיו
• חיבור ואהבה…

היכולת הנפשית להיות בקשרים קרובים

היא יכולת קריטית וחיונית לאיכות החיים שלנו

והיא יכולת הנדרשת ממטפלים

על מנת שיוכלו ליצור מרחב בטוח לריפוי בטיפול

זה המרחב בו מתרחש הריפוי הטיפולי

לקשר עמוק יש יכולת מופלאה לרפא את הנפש

ליצוק ביטחון, שלווה, עומק וחוויה קיומית טובה

להחליף היעדר ביטחון – בעוצמה

חרדה – בשלווה

ולהפוך תחושות ייאוש וריק למשמעותיות

אנחנו מלמדים את הנושא כל הזמן דרך הקורסים השונים

העוסקים ביחסי אובייקט וביחסים אינטרסובייקטיבים

במידה ואת עוסקת במקצוע טיפולי

ומעניין אותך ללמוד את הנושא לאשורו מוזמנת ליצור קשר

שמעתי לא פעם מתלמידות

שמה שעשה להן שיעור פסיכולוגיה אחד

לא עשו להן מאה שיעורי יהדות- מבחינת החיבור לקב”ה

וזאת מהסיבה שבשיעורים הן הרגישו שהתחברו פתאום לעצמן

בצורה עמוקה יותר מתמיד

ואם יש לי את עצמי בתחושת קיום עמוקה

גם הקשר עם הקב”ה

התפילות

החיבור אליו

הכל מעמיק בעצם

ולכן העבודה מתחילה ביכולת שלנו להיות

להרגיש את עצמינו

ועכשיו יש כוח מרפא בזמן הזה

חודש שלם בעל אפקט מדהים

הרי השם קרוב לכל קוראיו תמיד

לכל הקוראים לו באמת

בכנות מלב גדוש ומחובר

ובאלול החיבור עוצמתי מתמיד

הוא מגיע הכי קרוב שיש

כי אלול זה הכי קרוב לאבא

אז כנסי לים האהבה הזה שלו

בחרי לך איזה כלי לחיזוק האינטימיות

אולי חשיפה עצמית? ולספר לו הכל הכל הכל?

אולי להרהר בו ולחשוב על השם?

אולי זמן משותף שלכם יחד?

לצאת לבלות איתו?

או אולי לפתוח הפעם נושאים רגישים?

כאלה שלא העזת לומר עד היום?

או ללמוד על השם?

הרי כאמור ידע על השני מייצר חיבור…

וכמו שכותב הראב”ד שאפשר למצוא את השם במחשבות שלנו

“וראשון לכל הראשים שידע האדם את יוצרו

ויכיר את בוראו ואם הוא נעלם מעיני כל חי

אך הוא נמצא בלבבות ונגלה ונגלה במחשבות…”

הוא כבר כאן …

הוא לא עולה כמו פגישה טיפולית

והוא זה שעומד מאחורי כל ריפוי

קחו לכם זמן יחד

לכבוד החודש הקרוב הזה

להתקרב גם את

מאחלת לך חוויה מלאת אהבה וסיפוק

וחודש של קירבה מדהימה לדודך

חנה ביין
ומשפחת מכון מפגש

(מתוך פוסטים לקהילת מכון מפגש, אלול תשפ”ג)

הפוסט איך יוצרים אינטימיות? על אלול וטיפול.. הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

סדר בכל הדברים שלא מובנים לך עדיין
לילה שבו אנחנו מגיעים להכרה בגדלות השם
השם הרי יכול להוציא את כולנו ממצרים בבת אחת
אבל הוא בחר להעביר אותנו מסע
דרך כל מכה ומכה – השם מראה לנו את ידו החזקה
וכל סיפור יציאת מצרים וההליכה במדבר
לומדים אמונה שוב ושוב ושוב
לועסים את לחם האמונה הזה, לחם העוני

ולמי אין איזה “עוני” בחיים?
איזה מצרים, איזה מיצר?
איזה ים סוף או מדבר?

בא פסח ואומר לנו
תבינו שהעוני שלכם לא מגיע סתם כך
אין איזו פשלה
ממדבר מתנה
האתגר המדבר
הוא בעל משמעות עצומה

את מבינה אילו מתנות יצאו לך מן המיצר?

את מבינה שזה הפך אותך למי שאת?

למה שאת?

שזה מסע שמיימי ואלוקי

שמוביל אותך בדיוק לאן שאת צריכה להגיע?

להאמין בשם

להאמין בדרך, במסע

אם אנחנו מבינים שכל מיצר

הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך

במדעי ההתנהגות האפקטיבית

יש מושג שנקרא: “להיכשל קדימה”

הכוונה היא שבכל תהליך של הצלחה וכל השגה וכל דבר טוב שאנחנו משיגים

כדי שנעריך ונהנה ונגיע בכלל לתוצאות מדהימות

צריך את סך כל הדרך,

כולל הקשיים, כולל הכישלונות.

גאולה גדולה צומחת מתוך גלות

ואנחנו יכולים להזכיר לעצמינו

כשרואים גלות כל כך קשה

כי יהיה החושך סיבת האורה

אם יש כזו גלות

בוודאי שיגיע כזה אור גדול

ככה מגיע ליל הסדר

לסדר לנו את החיים

לילה של גאולה

לילה שראינו בחוש שהשם בחר בנו !!!

(1 מתוך 499 – עייני במאמר מפסח פ”א- מצ”ב קישור לאתר)

לילה שבו השם פסח עלינו – לטובה

לילה שבו את יכולה לגלות

שהגלות עצמה היא בעצם גאולה

סיפרה לי מטופלת שיש לה ילד רגיש לגלוטן

שהוא רגיל שפוסחים עליו

כי תמיד כל עוגה שמחלקים לא רלוונטית לו

ובאחד הימים מאד ריגש אותה

שאחד התלמידים הביא לכיתה ליום הולדתו עוגה ללא גלוטן

חשבתי כמה קשה לילד הזה

וכמה קשה לאימו

וכמה פעמים ילדים מבקשים מאיתנו משהו

שאנחנו לא רוצים לתת להם כי זה לא טוב להם

כי זה מסוכן

הם יכולים להרגיש מקופחים

אבל אבא יודע שזה לטובתו…

כי ק-ל אמונה ואין עוול

הכל מדויק מכוון בדיוקי דיוקים

שאין לנו אפשרות להבין עד כמה

היש שמחה גדולה מזו?

להרגיש בידיים כל כך בטוחות ומגנות

כל כל חזקות ומשמחות

לדעת שהשם בחר בנו

בכל אחת מאיתנו

להעביר אותנו מסע חיים מגדל

לראות את עצמך כאילו יצאת!!!

נבחרת!!

המסע שלך כל כך מכוון!!

אפשר לרקוד ולשיר

לבכות ולהודות

על כל החסר

על כל החסד

על מסע חייך

ועל חלומותייך

קומי לך בת חורין!!

ותהיי בת חורין מדאגה

אין גדול ממי שמוביל אותך…

ואת תמיד מוגנת ואהובה

פסח כשר ושמח
לתוכן נוסף מוזמנת להצטרף לתפוצה שלנו

הפוסט ממדבר – מתנה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הרבה מטופלים מגיעים לטיפול עם המשאלה הזו…
מי מאיתנו לא מרגישה שהיא מכירה היטב את היגון?

את האבל, החסר הכאב?
את המשאלה שהכל יתהפך לנו במעין “ונהפוכו” כזה
שנמצא טוב כזה טוב
שגם ירגיש טוב בפשטות?

איך הופכים יגון לשמחה?
ולאבל ליום טוב?

המהר”ל כותב על השמחה:

“כי השמחה היא מצד השלמות,
ואשר יש לו שלמות הוא שמח…”
(‘נתיבות עולם’, ‘נתיב התורה’ פי”ח, עמ’ עה).

גם שמחת חתן כלה היא מצד השגת השלמות:
“ראויה השמחה לחתן… כך ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם.
ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה”
(‘תפארת ישראל’, פ”ל, עמ’ צ).

שמחה היא תוצאה וביטוי לשלמות האדם.
כאשר אדם מרגיש חיסרון בדבר מה,
והוא משיג אותו, הרי שהוא שמח.

נשאלת השאלה איך משיגים תחושת שלימות??
איך ממקום של חסר / אובדן / כאב אפשר להגיע לשלמות הנפש?

לעיתים קרובות השאלה הראשונה ששואלים אותי בתור מטפלת:

את לא מתחספסת? זה לא שוחק אותך?
איך את עושה הפרדה?
לא קשה לך להתנתק מהצער?
זה לא מדכא לשבת ולשמוע צרות כל היום???

וזה נכון:
להיות מטפלת זה לחפש לגעת ולהיות
במה שרב האנשים באופן נורמלי יתרחקו ממנו
אנחנו לוקחים על עצמינו להתקרב לדברים כואבים ולא פשוטים

מה עוזר לנו לשרוד במקצוע טיפולי?
ואיך “מתנתקים” מכל הצער הזה??

תשובה:

ונהפוך הוא:
לא מתנתקים!!!
מתחברים עוד יותר פנימה!!!
לומדים להיות בכל סוגי הרגשות
להכיל את הצער יכול להכין בנו כלי לשמחה
בחינת “כי יהיה החושך סיבת האורה”

נכון
יש כאב, צער וחסר
אך הדרך היחידה לא לתת להם להשתלט
זה לתת להם ביטוי

מטופלות רבות באות לטיפול
כדי לבוא במגע עם חלקים בלתי נסבלים
שהודחקו
ובטיפול אפשר להחזיק בהם יחד
לעכל אותם יחד
לקבל כוח לבכות את הבכי הזה
או להסתכל למפצלת הרגש הזו בעיניים
ולהיות יכולה לה!

כמעט בכל טיפול עוברים דרך תהליכי “עיבוד אבל”
ויש כל כך הרבה “אובדנים” שאינם מוות
חלומות שלא הגשמו
הילדה שלא זכיתי להיות
ההורות שלי שנראית אחרת מכל מה שרציתי
החסכים, האי הבנות
הפנזטיות מול המציאות
ורק אחרי שיש מקום לרגשות
מדברים אותם
בוכים אותם
מפנים זמן להקשיב להם
אפשר להגיע לתחושה של שלימות פנימית
ומשם גם האושר עמוק יותר
והשמחה שלמה!!

אולי לזה התכוון ר’ נחמן מברסלב כשכתב:
אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה לְהִתְאַמֵּץ לִרְדּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחֹרָה דַּוְקָא לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם כֵּן בְּתוֹך הַשִּׂמְחָה בְּאפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּך לְשִׂמְחָה שֶׁיְּהַפֵּך הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה”
(לקוטי מוהר”ן תנינא כג)

שדווקא מתוך החיבור פנימה ועבודה עם המרה השחורה, אפשר להפוך אותה לשמחה וזו המעלה היתרה
כי כשהמרה שחורה עומדת בצד ולא מכניסים אותה לשמחה היא אורבת בפינה ומחכה לשעת כושר לשוב ולקחת את המושכות
אבל כשאנחנו חווים ומכירים היטב את המרה שחורה ומכניסים אותה לתוך האמונה והשמחה, היא מתהפכת

כי באמת שאין אושר גדול יותר
מאור שבא אחרי החושך
ממטופלת שמרגישה שהיא פשוט במקום טוב
וכל המערכות יחסים שלה עם עצמה ואחרים השתנו
והחיים שלה בכל הרמות אחרים לגמרי
יודעים להעריך את זה במיוחד אחרי כל העומק של החסר…

השבוע כתבה לי תלמידה מכתב מרגש בסיום קורס קצר:
“…אני יוצאת עם ההרגשה והידיעה שאסור להדחיק רגשות
וגם להרגיש רגשות לא פשוטים כמו עצב, אפילו שזה קשה.
וגם להיות בחמלה כלפי עצמי ולהבין שזה באמת קשה
אם אוכל לבכות באמת ולהיות בזה
אוכל באמת לשמוח…”!!!

זה ריגש אותי והתחבר לי כל כך לנושא הזה בדיוק.

***

היום כולם מדברים על עצות רבות לשמחה:
להתבונן בכל הטוב שיש לנו
להתחזק באמונה וביטחון ברמה חושית
להיות בנתינה ועשייה חיובית למען אחרים
להיות ברגע הזה כאן ועכשיו לתרגל מיינדפולנס
להתחבר לבורא
להתאמן ולעשות ספורט
להיות פעילה ולהגיע ליעדים
לחשוב חיובי
להיות בסביבה של אנשים שמחים ומעצימים
ועוד ועוד

הייתי שמחה להציע
שנדע גם לתת מקום למה שאנחנו מרגישים באמת
למצוא דרך לעבד את הרגשות הקשים
כדי שנוכל לאבד אותם
כדי להגיע לשלמות פנימית ולשמחה שלימה
אם זה על ידי כתיבת, שירה, נגינה, הליכה,
דיבור שיוצא מהלב, וכל ביטוי אחר שאפשר לעשות עם עצמינו
ומתוך החיבור העמוק והאמיתי הזה פנימה
נזכה גם להארה ושמחה שלימה בעזרת השם

פורים שמח!!

חנה ביין.

(פורים תשפ”ג, תפוצת מכון מפגש)

הפוסט איך אפשר לעשות הפרדה, לא להישחק ולשמוח באמת? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הגיע הזמן לסלוח

לסלוח לשנה החולפת

את הכאב לשלוח

קומי לסליחות

התפייסי עם חייך

עשי שלום בתוכך

שחררי דמעותייך

כמה קשה לבקש

סליחה מאחרים

ומה עם סליחה

מעצמך?

סליחה

שוויתרתי על עצמי

שלא הקשבתי לך

אינטואיציה שלי

ששפטתי עצמי

לעיתים קרובות

והעמדתי אותי

בסיטואציות לא נוחות

התרופה כמו תמיד

היא תשובה מאהבה

אלא מה?

חיבוק מכיל

אמתי שבא

רק לשים לב

אל הנשמה

קומי יקרה

הגיע הזמן לפתוח

לפתוח דף חדש

לפתוח שנה

לפתוח לדודך

שקורא לך ונמצא

לפתוח לעצמך

פתח לסינגור

לפתוח בתוכך

את כל מה שסגור

קומי יקרה

הגיע הזמן למחול

סלחי לגורלך

להכיר בכל יכול

כי הכול מדויק

הכול במקום

הגיע הזמן שתשובי גם את

להכיר בכך

שאין טעות לפניו

שאת יקרה לו

והוא מחכה לך

שתשובי אליו

ותשובי

אל עצמך

מתי אם לא- עכשיו

הפוסט קומי לסליחות – פוסט ברוח הימים הנוראים הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

חשיבה פסיכולוגית קלינית היא מיומנות חיונית בתחום הטיפול, שכן היא ממלאת תפקיד משמעותי בהבנה והתייחסות לצרכים המורכבים של המטופלים.

במאמר זה נבחן את החשיבות של פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית בשיפור האפקטיביות של הפרקטיקה הטיפולית.

חשיבה פסיכולוגית קלינית, מהי?

חשיבה פסיכולוגית קלינית מתייחסת ליכולתם של מטפלים לחשוב באופן ביקורתי ואנליטי על יחסי הגומלין המורכבים של רגשות, מחשבות והתנהגויות אצל מטופליהם. סט מיומנויות זה כרוך בזיהוי דפוסים, יצירת קשרים ויצירת השערות לגבי התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים התורמים להצגת הבעיות של הלקוח. על ידי חידוד מיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים להבין טוב יותר את האתגרים הייחודיים העומדים בפני לקוחותיהם ולפתח התערבויות מותאמות אישית המתמודדות עם אתגרים אלה.

חשיבה קלינית – מהווה בסיס ליכולת ניסוח השערות ועיצוב התערבויות טיפוליות:

אחד היתרונות העיקריים של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת לנסח השערות לגבי המקור לקשיים של המטופל/ת.

זה כרוך בזיהוי מנגנונים פסיכולוגיים פוטנציאליים שעשויים לתרום לקשיים של המטופל/ת וליצירת השערות מבוססות מחקר וידע קליני לגבי האופן שבו מנגנונים אלה עשויים לתקשר זה עם זה. ולהשפיע באופן הדדי האחד על השני.

מיומנות זו חשובה במיוחד בטיפול, שכן היא מאפשרת למטפלים לפתח הבנה עמוקה יותר של חוויות המטופלים ולהתאים את התערבויותיהם בהתאם באופן אפקטיבי ויעיל.

לאחר יצירת השערות, חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב התערבויות הממוקדות במיוחד בטיפול במנגנונים הפסיכולוגיים שזוהו.

ההתערבות הטיפולית כולה מבוססת על החשיבה הטיפולית הקלינית של המטפלת

על ידי שימוש במיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים לפתח תכנית טיפול ממוקדת ויעילה יותר, אשר עשויה לכלול שילוב של אסטרטגיות התערבות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות. וכן לגבי אופן ההתערבות הטיפולית עצמה. ולהבין למה המטופל/ת זקוק/ה על מנת להשתנות ולהגיע לרווחה נפשית, תפקוד ותחושת סיפוק.

היבט חשוב נוסף של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת להעריך את יעילותן של גישות טיפוליות נבחרות.

זה כרוך בהערכה ביקורתית של ההשפעה של התערבויות על הסימפטומים והרווחה של הלקוחות,

כמו גם לשקול אם גישות חלופיות עשויות להיות יעילות יותר.

חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים לזהות מתי התערבות מסוימת עשויה שלא לעבוד כמצופה ולבצע התאמות לתוכנית הטיפול שלהם בהתאם.

על ידי הערכה קבועה של היעילות של הגישות הטיפוליות שלהם, מטפלים יכולים להבטיח שהם מספקים את הטיפול הטוב ביותר האפשרי עבור הלקוחות שלהם ולחדד ללא הרף את התרגול שלהם כדי לענות טוב יותר על הצרכים של אלה שהם משרתים.

חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת גם תפקיד מפתח בחיזוק הברית הטיפולית.

ומסייעת לטיפוח אמפתיה והבנה של חוויות החיים של הלקוחות באופן מעמיק ואפקטיבי יותר.

על ידי עיסוק בחשיבה פסיכולוגית קלינית, מטפלים יכולים לקבל תובנה עמוקה יותר לגבי הרגשות, המחשבות וההתנהגויות המעצבים את חיי לקוחותיהם ולפתח הערכה רבה יותר לאתגרים העומדים בפניהם.

הבנה זו יכולה לסייע בבניית קרבה ואמון בין המטפל למטופל, החיוניים לברית טיפולית חזקה.

יתר על כן, חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים להיות קשובים יותר לצרכי לקוחותיהם ולהגיב לצרכים אלה ברגישות ובחמלה רבה יותר. זה, בתורו, יכול לעזור לחזק את הברית הטיפולית ולקדם תוצאות טובות יותר הלקוח.

לסיכום, פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית חיוני למטפלים המבקשים להעניק טיפול יעיל, אמפתי ומותאם אישית למטופליהם. על ידי שליטה במערך מיומנויות זה, מטפלים יכולים לשפר את יכולתם לנסח השערות, לתכנן התערבויות ממוקדות, להעריך את יעילות הגישות הטיפוליות שלהם ולחזק את הברית הטיפולית.

בסופו של דבר, טיפוח חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא מרכיב מרכזי בצמיחה מקצועית ושביעות רצון, שכן הוא מאפשר למטפלים לתמוך בצורה יעילה יותר בלקוחותיהם במסעם לעבר רווחה רגשית וצמיחה אישית.

נשאלת אם כן השאלה כיצד מפתחים חשיבה קלינית?

במכון מפגש קורסים ייעודים לפיתוח חשיבה קלינית וחיבור תיאוריה לפרקטיקה.

הירשמי עכשיו לקבלת סילבוסים ומידע נוסף: mifgash195@gmail.com

הפוסט אמנות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית: המפתח לטיפול יעיל הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

תמיד השאלה הראשונה שלי תהיה:
“האם שוחחת עם זה עם המטפלת שלך”?

אם היא עונה בשלילה:
דבר ראשון אני שולחת אותה לשם,
לשיח כנה, ישיר ופתוח מול המטפלת שלה
שהרי אם שיח כזה לא מתאפשר
מה אנחנו עושים מה בכלל בטיפול?

המרחב הטיפולי אמור להיות המרחב לאותנטיות,
הבעה של כל הרגשות ועיבודם.
כולל רגשות לא נעימים.
וקונפליקטים.

לרוב, כבר בשיחה עם המטפלת
משהו טוב יקרה, היא תקבל מענה מחובר ומדויק
ובו תשובות הכי נכונות לשאלות שלה
כך גם תוכל להבין אם נכון לה להמשיך את הטיפול הזה או לא.

מפתיע לגלות שעם כל הקושי לדבר פתוח וגלוי
מחקרים שחקרו יעילות של טיפולים הראו כי
איכות הקשר בין המטפלת למטופלת
תקבע לעיתים קרובות את יעילות הטיפול ותוצאותיו
והמדד הזה, של הקשר,
משמעותי יותר מסוג הטכניקה/ הכלי בו משתמשת המטפלת.

גם בעבודה של טיפול זוגי אנחנו פוגשים את הנרטיב הזה
מחקרים רבים שמנסים לנבא מה עוזר לזוגיות להיות חסינה
מפני משברים שמפרקים את הבית
גילו שזה לא משנה כמה ויכוחים, או מריבות יש בין בני הזוג

אלא – איך נראה השיח גם בזמן של קושי
והאם יש תקשורת ופתיחות רגשית למרות המשבר/ הקושי

גם מטופלת שמרגישה לא בנוח לשתף בטיפול בפרט כלשהו
לא מבקשים ממנה את המידע בכוח
אלא: ספרי עוד על אי הנוחות על הקושי בשיתוף וכו’
עצם הדיבור האוטנטי על המקום בו את נמצאת היום הוא משמעותי ומועיל.

או סטודנטית שלא מרגישה בנוח לשתף בקבוצה טיפולית
ספרי מה קשה לך בשיתוף
לא מבקשים- לשתף בתוכן אישי מיד
אלא שתפי בכנות, איפה שאתה נמצאת בתהליך כאן ועכשיו
מה שאת מרגישה ועולה בך
העיקר להיות בשיח- ולא בניתוק
כי משם אפשר להתקדם….

ולהבדיל להבדיל
נשאלת השאלה מה עם הקשר שלנו לבורא עולם?

ראיתי שמובא בשם הרב דסלר:
“כי תכלית התשובה היא קשר חיבור ושיבה לבורא עולם,
ואפילו אם האדם מרגיש כי גדול עוונו,
עדיין אין דבר כזה ששערי שמים נעולים בפני
תפילה הבאה מתוך תשובה

אז אם – לא נעים ששוב הגיע אלול ותפס אותך לא מוכנה
תגידי לו

ואם את מרגישה שהפעם באמת שאבדה תקווה
דברי איתו

ואם את מרגישה שאין לך כוחות נפש
שוחחתי אליו את זה

ואם את מרגישה שאת חייבת הרגע כוח / עצה / ישועה
ספרי לו, תגידי לו

כי תכלית התשובה היא הקשר היא החיבור אליו

והוא כאן,
עכשיו יותר מתמיד
יוצא לקראתך לשדה
תמצאי את דודך
הוא מחכה
מה תגידי לו?

(מתוך מסר לאלול תשפ”ב – מכון מפגש)

הפוסט דיבור = חיבור הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

תיאוריית יחסי האובייקט מקורה בעבודתם של פסיכואנליטיקאים בולטים כמו מלאני קליין, דונלד ויניקוט ורונלד פיירבארן. הוא מדגיש את המשמעות של חוויות בילדות המוקדמת, במיוחד את איכות הקשר של התינוק עם המטפל העיקרי שלו, בעיצוב עולמו הפנימי וביחסים הבין אישיים הבאים.

על פי תיאוריית יחסי האובייקט, אינטראקציות מוקדמות עם מטפלים והאופן שבו התינוק חווה אותם בעולמו הפנימי מניחות את הבסיס להיווצרות ייצוגים נפשיים מופנמים או “אובייקטים”. אובייקטים פנימיים אלה כוללים דימויים, אמונות ורגשות הקשורים לאנשים משמעותיים בחייו. אובייקטים אלו משפיעים על התפיסה העצמית של הפרט, על תפיסת הזולת ודפוסי ההתייחסות בשלב מאוחר יותר בחיים.

התיאוריה מדגישה את המושג “דינמיקה של יחסי אובייקט”, המתייחסת לדרכים שבהן אנשים מקיימים אינטראקציה עם אובייקטים פנימיים וחיצוניים ומתייחסים אליהם. הוא בוחן כיצד אנשים משליכים את החוויות, הרגשות והקונפליקטים המופנמים שלהם על אחרים, ומעצבים את התפיסות והאינטראקציות שלהם. תורת יחסי האובייקט מדגישה גם את חשיבותם של תהליכים לא מודעים, כגון הזדהות, השלכה ופיצול, בהבנת הדינמיקה התוך אישית והבין אישית.

גישה טיפולית זו שמה לה למטרה לחקור ולהבין את האובייקטים המופנמים של המטופל, דפוסי ההתייחסות והקונפליקטים הבלתי פתורים שעלולים להוביל למצוקה פסיכולוגית או לקשיים יחסיים. באמצעות הקשר הטיפולי, הלקוח והמטפל עובדים יחד על מנת לחשוף ולעבד את הדינמיקות הבסיסיות הללו, על ידי תהליכי שחזור, השלכה, החיאה מחדש, עיבוד של הקונפליקטים בעולמו של התינוק. זאת על מנת להקל על צמיחה אישית, תפקוד, ופיתוח מערכות יחסים בריאות ומספקות יותר של האדם עם עצמו ועם זולתו.

תיאוריית יחסי האובייקט מציעה פרקטיקה טיפולית מעמיקה, כזו החותרת לשינוי דפוסי החוויה הפנימית. טכניקה זו נלמדת על ידי המשגת הדברים באופן ציורי ומעמיק ופיתוח חשיבה קלינית טיפולית להבנת האינטראקציות בקליניקה ולהבנת ההשפעה של מערכות יחסים מוקדמות על ההתפתחות הפסיכולוגית של אנשים.

כמו כן גישה זו מספקת תובנות לגבי המורכבות של מערכות יחסים אנושיות לאורך כל החיים. זה שופך אור על העולם הפנימי של אנשים ודפוסי ההתקשרות שלהם, מה שהופך אותו לנקודת מבט שימושית עבור מטפלים העובדים עם לקוחות המבקשים לחקור ולשנות את הקשיים הבין-אישיים שלהם. ולהציע לנפש הלא מודעת פתרונות לקונפליקטים באופן יעיל ומסתגל יותר.

להשתתפות בהרצאה חינמית בנושא יחסי אובייקט
ולקבלת מידע  סילבוס על קורס יחסי אובייקט למטפלות
ניתן ליצור קשר עם מערכת המכון מכאן:

הפוסט מה זה תיאוריית יחסי אובייקט? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

ונדמה לך שלא יזיק איזה שיפוץ קל…

אז ברוך הבא חודש ניסן

שמגיע ונושא בכנפיו את ריח האביב

והנוסח המיוחד הזה של פעם בשנה:

“אשר לא חיסר בעולמו דבר…להנות בהם בני אדם”

הכול מדויק בעולם

מרחק השמש מהכדור

הדיוק בכל מילימטר בגוף האדם

כל אגורה ושקל בבנק

וגם ההתמודדויות של כל אחת מאיתנו

בזמן הזה, חודש ניסן

חודש הגאולה

כולנו זקוקים לגאולה כללית

וכל אחד לגאולה פרטית

תפקידו לזכור ולהאמין כי קל אמונה ואין עוול

שיש סוף טוב לצער ולמיצר

לפעמים בקליניקה פונות נשים שמגדירות את עצמן

במצב אבוד

והאמת היא שמי שנמצאות במצב הקשה יותר

הן בדרך כלל לא אלה שזוכות להגיע לטיפול

עצם התובנה והכוחות לבוא, לטפל, לדבר, לבקש מרפא

והרצון לשנות זה כבר חצי הדרך

במצב קשה יותר:

לא מבינים את המצב של המשבר

לא רוצים לשנות

לא מאמינים שאפשר אחרת

ובדרך כלל יש גם רווחים משניים של “טוב ארץ מצרים”…

ביציאת מצרים כנגד כל יהודי שרצה לצאת היו 499 שלו רצו ונשארו שם

לומדים זאת מהפסוק “וחמושים עלו בני ישראל ממצרים” (בשלח, י”ג, י”ח)

מובא במכילתא יש אומרים אחד מחמישה נגאל,

יש אומרים אחד מחמישים

ויש אומרים אחד מחמש מאות!!

זה אומר שעל כל אחד שיצא היו 499 שלא זכו,

למה?

לא האמינו שיוכלו לצאת

הם לא רצו לצאת…

זה רק מחזק אותנו לעבור על האמונה שלנו

להילחם בייאוש!!!

בהיעדר תקווה,

לזקוף ראש

גם בין עבודות הניקיון החיצוני…

לומר לעצמי שאם אני יודעת מהן “צרותיי”

זו התחלה מעולה

שלא חיסר בעולמו דבר

שזאת אתחלתא דגאולה, להכיר בטוב שבדרך

להאמין שאני יכולה אחרת, שתהיה גאולה,

שיהיה טוב שלם!!

יה”ר

שנצליח להרהר בניקיון הפנימי הזה

של האמונות השליליות,

של המקומות שאת כבר לא מאמינה שתוכלי לשנות

ותאמרי לעצמך:

אני יוצאת ממצרים

אני מאמינה בניסים

זו הרי המהות של החודש הזה

הוא ניסן (מורגל בנס)

כמו שהנוטה לרחם הוא רחמן

המשקר- שקרן

הנוטה לרגש- רגשן

הנוטה לנס הוא ניסן

מאחלת לך להאמין

באמונה שלימה שתהיה גאולה שלימה

ביציאה ממיצר

פסח כשר ושמח !!

חנה ביין ומשפחת מפגש

ישמח אותי מאד לשמוע ממך, מה את לוקחת מהמסר הזה

הפוסט 1 מתוך 499 – יציאה לחירות – הכנה לפסח הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט כיפור – מתנה של פעם בשנה! הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.