איך אני יכולה לשנות את החוויה הפנימית שלי? אני רוצה להרגיש אחרת!!

לא עוזר לי להסיח את הדעת, לא עוזר לי להשיח את הלב, לא עוזר לי מודל אפר”ת (שינוי חשיבה ופרשנות)

אז מה, באמת טיפול יכול לעזור?

איך?

איך טיפול עובד? מה את עושה? מה, את נותנת לאנשים טיפים? עצות? וזה עוזר?

והאמת שאין תשובה אחת קצרה כדי להסביר איך הטיפול עובד ולפרש את דרכי הנפש.

הנפש שלנו – אינסופית ומורכבת, וכל הפסיכולוגים והחוקרים הגדולים בתחום הנפש עונים תשובות שונות על השאלה:

“כיצד מרפאת האנליזה?” (הטיפול), מה יוצר סימפטומים שונים – הרגשות או אופי? וכיצד ניתן לשנות אותם?

(אגב: חלק מהדרכים הללו נלמדות בקורסים של מכון מפגש – מוזמנת להציץ)

השאלות הללו לפעמים עומדות בדרך של מי שמבקשת טיפול.

כן, הטיפולים הרגשיים עובדים על שינוי החוויה הפנימית של האדם בצורות שונות.

ורמה מסוימת של בריאות ובשלות נפשית.

כי צריך אמון מינימלי בתהליך, מינימלי – מספיק בשביל להגיע ולנסות, בשביל לבחון ולעורר על זה שיח, ולא רק לפסול בכל מיני שאלות מחלישות שגורמות לנו לא לנסות. לא להאמין שאפשר אחרת, ולהישאר במקום.

מזה עולה בעצם כמה חזקה מי שמגיעה לטיפול. כמה עוצמות זה דורש. כי בשביל להגיע לטיפול ולקבל את כל הטוב מתהליך טיפולי – נדרשת יכולת נפשית להאמין בעצמך, להרשות לעצמך לסמוך, לבחור לשנות ולעשות את הצעד הראשון.

ופתאום תוך כדי הדרך – התשובות לספקות ושאלות הללו מתגלות.

כשחשבתי על תשובה שמתגלה בדרך לא היה אפשר שלא להתייחס לחודש אלול…

כשעושים תשובה – זה משהו שצריך לעמול עליו, וגם על זה אנשים שואלים הרבה פעמים: מה? שוב ר”ה? שוב נחזור בתשובה? עוד שנה חלפה ככה סתם? איך נצליח להרגיש קרובים? איך ה’ יסלח לנו על כל מה שעשינו וידענו שנעשה שוב? איך זה עובד ככה ?? איך???

כל השאלות האלה מקשות עלינו לעשות את מה שנדרש מאיתנו כרגע, שזה – הצעד הראשון. שמעתי על כך רעיון מדהים מהרב מאיר אליהו שליט”א:

“עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך, אליעזר, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, … ור’ יהושע בן לוי”. (אוצר המדרשים) 

איך זכתה בתיה בת פרעה להיות אחת מעשרה צדיקים שנכנסו חיים לגן עדן?

והתשובה היא שבתיה רצתה להתגייר ולכן ירדה לרחוץ ביאור – הגמרא אומרת שגר צריך לקבל על עצמו את כל התורה ולטבול. ואז היא רואה את התיבה, “ותשלח את אמתה”- כידוע נחלקו הפרשנים: מה זאת אמתה?

אמתה – שפחתה (כמו “גרש בן האמה הזו”), ודרשו את אמתה – שנשתרבבה אמתה אמות הרבה (בבלי סוטה יב). 

היא שלחה את אמתה את ידה, את הזרוע שלה. במדרש נחלקו כמה היד שלה התארכה?

יש אומרים 5 מטר, יש אומרים 50 מטר, ויש אומרים 500 מטר!!!

תושיטי יד קדימה רגע. כמה מטר את יכולה לדמיין שהיא תתארך?

תחשבי על זה – להושיט את היד למשהו כל כך רחוק??

וכל המפרשים לא מבינים את בתיה: מה את שולחת את היד שלך אם התיבה רחוקה 5 מטר? 50 מטר? 500???

איך ציפית שזה יעבוד?

אלא שבתיה הייתה צדיקה. הזוהר כותב שהיא נכנסה חיה לגן עדן כי היא הצילה את משה, אבל כאן אין לה עדיין כזאת זכות. מה פתאום היא שולחת את היד? מאיפה הרעיון שתצליח?

אלא – – –

בתיה ידעה בחוש שהיא לא מצווה על הצלחות, שהיא לא אחראית על תוצאות.

שהיא צריכה להשתדל ולעשות את הצעד הראשון, כי הצלחות באות רק מהשם, וסייעתא דישמיא באה רק ממנו, והתוצאות זה ביד של ה’ יתברך.

אבל מה? היא צריכה לעשות השתדלות, והקב”ה האריך לה את היד. כי היא הושיטה יד.

לכן כתוב שחודש אלול הכוונה ל-

אני לדודי, ואז דודי לי.

אני עושה השתדלות, ואז – זה חוזר אלי.

כי כל הרעיון של חודש אלול זה אתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה) כדי להביא עלינו רחמים מלמעלה.

אני ל-דודי.

חודש של מתנה.

המלך בשדה.

חודש של רחמים.

אנחנו רק צריכים להבין איזו מתנה זו, ושזה העניין של החודש הזה: לעשות את הצעד הראשון, לפתוח את הפתח, זה בידיים שלנו!!

לא צריך לחשוב – אני רחוק 50 מטר, 500 מטר, זה גדול עלי, איך אני אשתנה? איך זה עובד?

מה השם באמת הופך לי את העוונות לזכויות אם אני אשוב באהבה?

– כן !!

התפקיד שלנו זה להתחיל ולנסות. לשלוח את היד, להרים עיניים ולבקש…

והלוואי שנזכה כולנו!!!

אשמח שתספרי לי בתגובות למטה מה הצעד הראשון שאת הולכת לעשות היום – משהו אחד קטן שתלוי בך, שאת רוצה להושיט אליו את היד…

חנה

מקווה שיהיה לכם לתועלת!

חמלה עצמית ככלי להתמודדות עם ביקורת ושיפוטיות עצמית במצבי משבר

הרצאה שנמסרה בעיצומו של משבר הקורונה בתאריך 13.7.2020

ובה כלים יישומים למבוגרים ולילדים לעבודה על ויסות, על משמעות ועל טיפוח הרווחה הנפשית גם בזמני קודי ואי וודאות!

מקווה שיהיה לכם לתועלת!

הרצאה שנמסרה לקהילת נשות מכון מפגש ואימפקט קפה מבית חני פלוטניק.

להרשמה לשיעור לייב הבאים

הרשמי לתפוצה של מכון מפגש.

האזנה עריבה

כתבי לנו בתגובות מה לקחת מהסרטון

ועל מה היית רוצה שנעלה עוד תוכן

כיצד אפשר לבחון יעילות טיפול רגשי?

האם הצלחה נמדדת על סמך התחושה האישית של המטפל או המטופל בסיום התהליך? ומה קורה כאשר הם חלוקים בדעותיהם?

הנה כל מה שצריך לדעת על מבחן האמת של המפגש הטיפולי שלכם.

מגיעים על סף ייאוש ולכן תולים הרים של ציפיות.

אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מתוך תקווה, אמונה וגם רצון לייצר שינוי כלשהו. הם כנראה ניסו להתמודד לבדם עם רגשות או מכאובים וסבל, חשבו על מספר דרכי מילוט מהמצב ולבסוף הבינו שאין קציר פירות מוצלח מניסיונות כאלה או אחרים.

אפשר לומר בגלוי שאנשים רואים בטיפול הרגשי כמעין “מוצא אחרון” – מקום שבו אם הטיפול כושל, סימן שהמצב נועד להישאר לתמיד.

ומכיוון שאנשים תולים את תקוותיהם לא פעם בטיפול הפסיכולוגי, אי אפשר שלא לתהות יודעים שהוא בכלל מצליח?

ובכן, נתחיל קודם עם הבשורות הטובות: על פי מחקרים בפסיכותרפיה, מרבית הפונים לטיפול פסיכולוגי חווים שיפור משמעותי בתסמינים שהביאו אותם אל הקליניקה מלכתחילה. הטיפול אכן עזר להם להתמודד עם קשיים שעליהם התלוננו וגם עם בעיות נוספות שצצו במפגשים.

יעילות הטיפול הרגשי = איכות הקשר בין המטפל והמטופל.

אותם המחקרים הגיעו גם לתובנה חשובה נוספת, אולי החשובה מכולן כשבוחנים את יעילות הטיפולים הרגשיים השונים:

הכימיה בין מטפל ומטופל.

כאן המידע עצום ורב וכלל המסקנות ממנו חוזרות על עצמן פעם אחר פעם –

מטופל שרוקם יחסים טובים, פתוחים, כנים ועשירים בכימיה טובה עם המטפל שלו, צפוי בס”ד לקצור הצלחה מסחררת מהטיפול.

טיב היחסים הם נקודה קריטית, מה שאומר שעליכם לבחור בקפידה את המטפל המתאים כדי להגביר את סיכויי הצלחת הטיפול. מה שזה עוד אומר, שלא בהכרח המטפל שגר הכי קרוב אליכם הוא המתאים ביותר וגם לא זה שהכי הרשים אתכם מבחינת שנות הניסיון או מסלול הקריירה. במילים אחרות, אל תתפשרו על הרקע המקצועי, אבל גם לא על האישיות של היושב מולכם.

מהם הסימנים לזיהוי יעילות טיפול:

אינטואיציה ותחושת בטן הם כלי עבודה סופר חשובים בכל טיפול  וחשוב לשאול את עצמכם:
האם אתם חשים בנוח? האם המרחב מעניק לכם תחושת  ביטחון?
האם אתם מגיעים לטיפול ומיד  נסגרים או מתכווצים?
האם אתם נוטים פעמים רבות שלא להסכים עם המטפל/ת שלכם?

לא תמיד תהליך הטיפול כה מקסים ונוח ותורם במפגשים הראשונים, אלא להיפך.
אם הגעתם הנה אחרי כמה וכמה ניסיונות כושלים לטפל במה שמפריע – כמעט בטוח שתגיעו  לכאן  עם אגו,  מבוכה או קושי עצום  להיפתח.

זה עדיין לא אומר שתחושת הבטן שלכם תהיה שלילית בהכרח והדבר הנכון לעשות הוא פשוט להציף כל  קושי מול המטפל שלכם.

לדוגמה, ד’ – מטופל בן 36, נשוי ואב לשלושה, שפטירת אמו לפני כשנתיים גרמה לו למשבר אמון בסיסי מול החיים שלו.
כעת הוא מגיע לטיפול שיסייע לו לעבד את התחושות והרגשות, אך הוא ממילא  נמצא במקום שבו הוא מתקשה לסמוך על המטפל ואולי גם על עצמו.

אם הוא ישכיל להבהיר זאת למטפל ולהצביע על מקרים נקודתיים שבהם הוא מרגיש באובדן האמון, זו תהיה תפנית מוצלחת.

כעת יהיה אפשר להתאים לו תהליך טיפולי אולי שונה מזה שנקבע בהתחלה ולנהל אותו בצורה שגם תביא ליצירת אמון במטפל ובטיפול עצמם.

יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם שיחה כנה שבה נציף תחושות או רגשות שליליים מהטיפול דווקא תביא אותנו להבין שאין את החיבור המתאים להמשך הדרך המשותפת עם המטפל.

במקרה כזה, צריך להיפרד מהמטפל הקיים אך לא מהטיפול ותרומתו.

המשיכו לחפש מטפל אחר, ייתכן שבגישה או טכניקה שונות, בעל תפיסת חיים מסוימת או פשוט אדם עם תכונה שתאפשר לכם להתחבר אליו טוב יותר. כידוע לכולנו, דרושים מספר ניסיונות בכל דבר חדש בחיים כדי לפתח ולשכלל את הקריטריונים המסייעים ביותר.

עד כאן חלק א’.

בחלק הבא נדון בסוגיה – “למה הטיפול שלי תקוע?”