לפעמים זה האופי שלנו —
פרפקציוניזם, ביקורת עצמית, ערך עצמי נמוך

לפעמים אלו קשרים מהעבר
חוויות של הזנחה, חוסר עקביות, פגיעה

ולעיתים אלו הפחדים שלנו —
פחד דחייה, נטישה, אובדן

אבל בפועל

זה מרגיש הרבה יותר פשוט

את מרגישה רגשות אשמה כשאוהבים אותך?

כשנותנים לך ומשקיעים בך מעבר למה שציפית

את מרגישה רגשות אשמה?

צורך להתנצל? להחזיר?

“אוי לא נעים… וואו זה יותר מדי… סליחה ש— תודה על—”?

לצאת ממצרים זה להיות מוכנה לקבל כמויות של אהבה

ללא תנאי

שפע של אהבה

פעם שאלה אותי מטופלת

אם אני יכולה לאהוב אותה יותר מאשר היא אוהבת את עצמה

זו הייתה סוג של בקשה, ומשאלה

הנקודה היא שהטיפול לא אמור לספק לנו אהבה

אלא לפתח בנו יכולת להכיל אהבה

כי בחיים עצמם

אי אפשר לחוות ולקבל אהבה מאחרים

יותר ממה שאנחנו מוכנות לתת לעצמנו

רואים את זה כל הזמן בתוך מערכות יחסים

הקושי להכיל את הטוב

משפיע גם על הצד הנותן ולא רק על המקבל

אז אם אנחנו רוצות לצאת ממצרים

בין היתר אנחנו צריכות להכין את עצמנו

ככלי שמחזיק ברכה

לקבל כמויות עצומות של אהבה

כי פסח הוא חג בבחינות גבוהות של אהבה

(יום הכיפורים למשל הוא בבחינות של יראה)

לעיתים קרובות הרבה יותר קל לנו להישאב לניקיונות המאומצים

לכל המקומות ה”מלוכלכים” שלנו

לכל החסרונות

לכל המקומות של “אני לא בסדר”

“לא ראויה” או “לא שייכת”

קשה לנו להכיל את גודל אהבת ה’ לעם ישראל

היום נכין את הכלי הזה יחד:

ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו

כאילו הוא יצא ממצרים

להגיע להכרה העמוקה

שיד ה’ שולטת בכל

ושהוא בחר בנו מכל האומות

כן, הוא בך. בך. אחת מתוך רבים

דווקא כשהיינו במצב הכי נמוך שלנו

וזה מוכיח לנו שאין מצב בו הוא לא אוהב אותנו

שתמיד יש מה לאהוב בנו

ואין שום מצב שאי אפשר לשוב ממנו

ליל הסדר הוא הלילה בו ה’ בא לגאול אותך

להוציא אותך מהמיצרים

לבחור בך מחדש

והמצה היא לחם האמונה

אמונה לא רק בכך שהקב”ה ברא את העולם בששת ימי המעשה

אלא אמונה בכוח יציאת מצרים

שם הקב”ה התגלה ככל יכול ממש

שאין מעצור ביד ה’ להושיע — אם ברב ואם במעט

ושידו לא תקצר

אין תחום שכואב לך או קשה לך בו

שהקב”ה לא יכול לפתור או לשנות

בנוסף

אין סיבה למה ה’ אוהב אותנו

לא כי אנחנו צדיקים, רחמנים או טובים

אומר ר’ אהרן מקרלין:

הקב”ה אוהב את עם ישראל אהבה שאינה תלויה בדבר

זוהי אהבה עמוקה ביותר

וזה הטעם שבני ישראל נקראים “עם סגולה”

כשם שסגולה מועילה בלי טעם ודעת

כך גם בחירת ה’ בעם ישראל היא למעלה מכל טעם ודעת

אין לזה סיבה

ה’ אוהב אותך בלי סיבה

וביציאת מצרים הקב”ה גילה את אהבתו אלינו

אהבה עזה ללא מיצרים או מעצורים

אהבה ללא תנאי

ומובא בזוה”ק:

כשהקב”ה פתח את הרקיעים ונתן לנו את התורה

הייתה שם חתונה, ברית עולם

והקב”ה לקח אותנו כבת זוג

זו הייתה החתונה היחידה בעולם

שאין בה אפשרות לגט או גירושין

ה’ אמר לנו: “וארשתיך לי לעולם”

איפה שלא תלכי

מה שלא תעשי

נישאר יחד

זו המתנה הגדולה ביותר שיהודי יכול לקבל

הבטחה שבורא עולם לעולם לא יעזוב אותך

הקב”ה לקח חלק מעצמו

חלק אלוק ממעל

ושם בכל אחד ואחת מאיתנו

כדי שלא משנה מה נעשה

לאן נלך ומה נעבור

תמיד נהיה מחוברים אליו

אהבה שאינה תלויה בכך שנהיה טובים או לא

הדפוסים הללו יוצרים לעיתים קרובות

התנהגויות של חבלה עצמית

באופן לא מודע

מי שמתקשה לאהוב את עצמה מבפנים

ולקבל אהבה מבחוץ

לרוב תחבל במערכות היחסים היקרות לה

ותחווה שוב ושוב מצבים

שכאילו מוכיחים לה שהיא צודקת

שלא מגיע לה

שהיא לא בסדר

ולא רצויה

יש קשר אחד

שלא משנה מה תעשי — לא תוכלי לחבל בו

לא משנה כמה את קרובה או רחוקה

לא משנה מה את חושבת על עצמך ברגע הזה

הקשר עם אבא שבשמים

בורא עולם

שמחיה ומקיים הכל בכל רגע

והוא כל יכול

הוא מגיע אלייך בליל הסדר

להשפיע כמויות של אהבה

ואומר לך:

“ש… ילדה שלי

זה לא משנה

אני בוחר בך

אוהב אותך

גואל אותך”

וגם אם את מרגישה לא מוכנה

זה לא משנה

תעצמי עיניים לרגע

ותרגישי את המקלחת האדירה של האהבה הזו

שבחרה בך

והוציאה אותך

וגאלה אותך

כי הוא פשוט אוהב אותך

פסח כשר ושמח!!

יהי רצון שתזכי להרגיש את אהבת ה’

בטוב הנראה והנגלה

ולחג של חירות, גאולה וישועה

לכלל ולפרט

חנה ביין

וכל משפחת מכון מפגש

אם המילים נגעו בך —
את מוזמנת להמשיך לקרוא באתר, לשתף,
או להיות בקשר.

הפוסט למה קשה לנו לקבל אהבה – ואיך פסח מלמד אותנו להיפתח אליה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

מה הקשר בין מטרנה לאלול?

תשובה:

אם היה יוצא כרוז עם פרסומת לאלול

זה היה כמו הפרסומת של המטרנה

אלול – הכי קרוב לאבא !!

אבל עכשיו כשאלול כאן

לא כולנו יודעים מה לעשות עם הרגשות שהוא מעורר בנו…

לא כולם מגיבים כמו תינוק שש לקראת בקבוק המטרנה שלו…

והרי – אלול זה הכי קרוב לאבא?

מה זה עושה לנו ה”קרוב” הזה?

שמחה?

פחד?

התרגשות?

כאב?

לעיתים קרובות

המקום ה”קרוב” מעורר בנו פחד

פחד להיות חשופים

פחד שיראו את החולשות שלנו

פחד לגלות שאנחנו לא מושלמים

פחד מנטישה, ביקורת אכזבה או כישלון

והרבה מאיתנו משליכים על הקב”ה

האבא הגדול שלנו את הפחד הזה

שאולי אבא לא יהיה מרוצה ממני הפעם

ואולי אבא לא שמע אותי בשנה שעברה

כי איפה הייתי אז … ואיפה אני היום…

ואיזו בושה ששוב אני מתמודדת עם אותם דברים

ואולי פחד מפני השנה החדשה

פחד שלא ננצל את הימים הגדולים הללו כמו שצריך…

בפסיכולוגיה עוסקים הרבה ביכולת הנפשית

להיות בקשר קרוב

קשר אינטימי – באנגלית INTIMACY

פירוש – IN TO ME SEE

אינטימיות היא קרבה רגשית עמוקה

היא כרוכה באמון ובנכונות לחשוף את עצמי בפני אדם אחר

להראות לו את תוכי כפי שאני

ולנהל דיאלוג הדדי פתוח ועמוק

גם על נושאים לא נעימים

באופן מפתיע היכולת להיות באינטימיות

מהווה מקור לעונג ותחושת אהבה וסיפוק

על אף היותה דורשת משאבים נפשיים רבים

היכולת לשתף במקומות הכי עמוקים

מרפאית את הנפש

על מנת לחוות שם חוויה מקבלת ובטוחה

זו חוויה ראשונית עמוקה ובסיסית

שכולנו שואפים אליה

כגמול עלי אימו

כשהתינוק חווה התקשרות בטוחה

הוא לא דואג שאימא לא תטפל בו

הוא לומד להרגיש בטוח בעריסה… בלול

וכמו עכשיו, באלול

נהרהר איזה דפוס התקשרות יש לנו מול הקב”ה?

האם אנחנו מרגישים בטוח שם?

ומה אפשר לעשות כדי לחזק את הקשר?

איך מייצרים אינטימיות?

איך נוכל באמת לשמוח ולהרגיש הכי קרוב ובטוח?

יש כמה וכמה מרכיבים ליצירת אינטימיות:

• חשיפה עצמית
• כנות ואותנטיות
• זמן שהייה משותפת יחד
• חשיבה אחד על השני
• ידע האחד על השני
• אמון האחד בשני
• יכולת לשוחח גם על רגשות לא נעימים
• שיתוף במה שמרגישים באמת כאן ועכשיו
• חיבור ואהבה…

היכולת הנפשית להיות בקשרים קרובים

היא יכולת קריטית וחיונית לאיכות החיים שלנו

והיא יכולת הנדרשת ממטפלים

על מנת שיוכלו ליצור מרחב בטוח לריפוי בטיפול

זה המרחב בו מתרחש הריפוי הטיפולי

לקשר עמוק יש יכולת מופלאה לרפא את הנפש

ליצוק ביטחון, שלווה, עומק וחוויה קיומית טובה

להחליף היעדר ביטחון – בעוצמה

חרדה – בשלווה

ולהפוך תחושות ייאוש וריק למשמעותיות

אנחנו מלמדים את הנושא כל הזמן דרך הקורסים השונים

העוסקים ביחסי אובייקט וביחסים אינטרסובייקטיבים

במידה ואת עוסקת במקצוע טיפולי

ומעניין אותך ללמוד את הנושא לאשורו מוזמנת ליצור קשר

שמעתי לא פעם מתלמידות

שמה שעשה להן שיעור פסיכולוגיה אחד

לא עשו להן מאה שיעורי יהדות- מבחינת החיבור לקב”ה

וזאת מהסיבה שבשיעורים הן הרגישו שהתחברו פתאום לעצמן

בצורה עמוקה יותר מתמיד

ואם יש לי את עצמי בתחושת קיום עמוקה

גם הקשר עם הקב”ה

התפילות

החיבור אליו

הכל מעמיק בעצם

ולכן העבודה מתחילה ביכולת שלנו להיות

להרגיש את עצמינו

ועכשיו יש כוח מרפא בזמן הזה

חודש שלם בעל אפקט מדהים

הרי השם קרוב לכל קוראיו תמיד

לכל הקוראים לו באמת

בכנות מלב גדוש ומחובר

ובאלול החיבור עוצמתי מתמיד

הוא מגיע הכי קרוב שיש

כי אלול זה הכי קרוב לאבא

אז כנסי לים האהבה הזה שלו

בחרי לך איזה כלי לחיזוק האינטימיות

אולי חשיפה עצמית? ולספר לו הכל הכל הכל?

אולי להרהר בו ולחשוב על השם?

אולי זמן משותף שלכם יחד?

לצאת לבלות איתו?

או אולי לפתוח הפעם נושאים רגישים?

כאלה שלא העזת לומר עד היום?

או ללמוד על השם?

הרי כאמור ידע על השני מייצר חיבור…

וכמו שכותב הראב”ד שאפשר למצוא את השם במחשבות שלנו

“וראשון לכל הראשים שידע האדם את יוצרו

ויכיר את בוראו ואם הוא נעלם מעיני כל חי

אך הוא נמצא בלבבות ונגלה ונגלה במחשבות…”

הוא כבר כאן …

הוא לא עולה כמו פגישה טיפולית

והוא זה שעומד מאחורי כל ריפוי

קחו לכם זמן יחד

לכבוד החודש הקרוב הזה

להתקרב גם את

מאחלת לך חוויה מלאת אהבה וסיפוק

וחודש של קירבה מדהימה לדודך

חנה ביין
ומשפחת מכון מפגש

(מתוך פוסטים לקהילת מכון מפגש, אלול תשפ”ג)

הפוסט איך יוצרים אינטימיות? על אלול וטיפול.. הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.