אין הכוונה אילו הוא היה לומד “HOW TO ACT” (איך להתנהג)
אלא לשיטת טיפולית הצוברת תאוצה בשנים האחרונות,
כחלק המגל השלישי של הCBT (טיפול קוגניטיבי- התנהגותי) – השיטה מכונה ACT
ראשי תיבות של
Acceptance – קבלה
Commitment – מחויבות
Therapy– תרפיה
מדובר בעצם בשיטת טיפול המבוססת על קבלה ומחויבות.
השיטה באה ואומרת
לפעמים את מרגישה תקועה
תקועה בתוך סיטואציה בלי שליטה
תקועה בסבך של רגשות
או בדפוסים שאת לא מצליחה לשנות
תקועה בתוך סביבה “מעצבנת”
או תקועה בתוך גוף שאת לא אוהבת
המוח שלנו אומר לנו כל מיני משפטים מייאשים
שרק מחזקים את תחושת התקיעות:
“אוף אין לי סיכוי לצאת מהמצב הזה”
“אין לי סיכוי להצליח”
“אין לי כוח”
“אני שונאת את עצמי”
“אף אחד לא מבין אותי”
“לא מתייחסים אלי כמו שאני רוצה”
“הילד הזה יישאר כזה מרגיז לנצח”
“לעולם לא נוכל לחיות כמו משפחה נורמלית”
“רק אצלי המצב כל כך גרוע…”
“לכולם יש כסף/הצלחה/אושר ולי אין”
ועוד ועוד…
באקט מבינים לחלוטין כמה אנשים, סיטואציות ורגשות יכולים לעצבן
אבל מלמדים לקבל את הכל כחלק ממה שקורה ברגע זה.
הסוד הוא לקבל את זה שזה אנושי ואין לנו שליטה על הסיטואציה.
זה חלק מהחוויה האנושית.
והדרך להגיע לשינוי חייבת לעבור דרך קבלת הרגש הלא נעים ולא מלחמה בו.
ומשם יוצאים לבחירה בפעולה שתקדם אותנו ולא תתקע אותנו במקום.
בתרפיית אקט מתרגלים למשל קשיבות (מיינדפולנס),
תרגול נשימות וטכניקות להרגעה וויסות עצמי
בנוסף עורכים מיפוי של הערכים של המטופל
ערכים שהוא רוצה להישאר נאמן להם גם ברגעים קשים.
והם הופכים להיות העוגן במקרה והאדם מוצף רגשית מול הסיטואציה.
לכן בטיפול אקט חוקרים ורושמים באופן ברור את הערכים החשובים של המטופל
כדי לזכור אותם בזמן אמת.
כשהערכים שלנו בתמונה- קל יותר להתחייב לשינוי
כשאדם לוקח החלטה ואחריות לנהוג בצורה מסוימת
זה משתנה ככל שמתאמנים על זה.
יש כמובן טכניקות רבות לתרגול אקט…
מטפלים בגישת אקט- עוזרים בכל סוגי הדרכים האלה.
מדובר בטיפול יעיל מחקרית ברמה גבוהה במיוחד.
כיוון שתרפיית קבלה ומחויבות מתבססת על הרעיון שנוקשות פסיכולוגית היא גורם מרכזי לחרדה, לדיכאון ולסבל.
ולכן השיטה מתמקדת בללמוד להגמיש את עצמינו כי לא תמיד תהיה לנו השליטה על הסיטואציה.
אנשים מדווחים כי החיים שלהם השתנו ואיכות החיים שלהם עלתה בזכות ובאמצעות הACT
נחזור לבר קמצא?
אם המארח בסעודה (אליה הוזמן בר קמצא בטעות),
היה מתרגל אקט …
הוא בוודאי היה יודע שאמנם עכשיו מתחשק לו להתפוצץ
וזה האיש האחרון שהוא יכול כרגע לראות מול העיניים!!
נכון שזה מעצבן
לא נעים
מקומם
מכעיס
לא פייר
ומה לא
אבל רגע, לנשום
לחשוב מה הערכים שלי
לא לפעול רק מהאינסטינקט
לחשוב מה אני רוצה להשיג באותו הרגע לטווח הארוך
לזכור שלא תמיד יש לנו שליטה על אירועים שמתרגשים עלינו בפתאומיות
ולקבל את זה…
יתרה מכן,
גם בר קמצא לא טומן את ידו בצלחת
(שהרי שלפו את הצלחת מהידיים…)
והוא פועל מה שפועל
ומביא חורבן על עמו…
מה קרה?
רגע תנשום
רגע תחשוב
מה חשוב לך יותר
נכון זה משפיל ומקומם ומכעיס וכו’
אבל מה הערכים שלך?
אז אנחנו לא כאן כדי לתת להם מוסר או להאשים חלילה
ובמדרשים על החורבן מוצאים סיפורים רבים ומזעזעים מדוע חרבה ירושלים.
וכמובן שיש עוד דברים הרבה מעבר לרעיון הפשוט של הפשט.
אנחנו כאן בשביל לתקן
וכמו שאומר בעל האורחות צדיקים בהקדמתו לספר,
כשעובדים על טיהור המידות –
בעצם עובדים על בריאות הנפש.
אנחנו יכולים לעשות עבודה עצמית אינסופית
על הנפש שלנו
על המידות שלנו
אנחנו גם יודעים שעבודה כזו יכולה להביא לנו את הגאולה.
(וזה מה שיפה כל כך בעיני במקצוע טיפולי).
בואו נסתכל בראי ונזכור
בכל סיטואציה
אנחנו לא בוחרים : מה יקרה לנו
או- מה קורה לנו
ולפעמים אולי יקרה משהו מביך משפיל מכעיס וכו’
אבל אם נזכור את הערכים שלנו.
לא ניפול קורבן לסיטואציה!
ננסה להתחבר לעצמינו פנימה ולענות בכנות על השאלה:
- מה אני רוצה להשיג בגבולות המצב הנתון?
- מה חשוב לי?
- מה הערכים שלי?
את לא מושלמת.
ולא צריכה להיות.
אנחנו אנושיים.
לא נבראנו מלאכים.
התפקיד שלנו להתחבר לעצמינו ולשליחות שלנו.
ניקח נשימה עמוקה. ננסה להרגיש את החיות הזו שיש בנו
ואולי גם ברגע של כעס או כאב גדול
הנשימה הזו תעזור לנו אפילו לרגע לזכור מי אנחנו
ומה חשוב לנו באמת.
והלוואי ובעזרת השם נזכה לשינוי המיוחל האמיתי והחשוב
זה שאנחנו מתפללים ומייחלים אליו תמיד ולגאולה שלימה של הכלל והפרט
במהרה בימינו.
אמן !
חנה ביין.
