סדר בכל הדברים שלא מובנים לך עדיין
לילה שבו אנחנו מגיעים להכרה בגדלות השם
השם הרי יכול להוציא את כולנו ממצרים בבת אחת
אבל הוא בחר להעביר אותנו מסע
דרך כל מכה ומכה – השם מראה לנו את ידו החזקה
וכל סיפור יציאת מצרים וההליכה במדבר
לומדים אמונה שוב ושוב ושוב
לועסים את לחם האמונה הזה, לחם העוני

ולמי אין איזה “עוני” בחיים?
איזה מצרים, איזה מיצר?
איזה ים סוף או מדבר?

בא פסח ואומר לנו
תבינו שהעוני שלכם לא מגיע סתם כך
אין איזו פשלה
ממדבר מתנה
האתגר המדבר
הוא בעל משמעות עצומה

את מבינה אילו מתנות יצאו לך מן המיצר?

את מבינה שזה הפך אותך למי שאת?

למה שאת?

שזה מסע שמיימי ואלוקי

שמוביל אותך בדיוק לאן שאת צריכה להגיע?

להאמין בשם

להאמין בדרך, במסע

אם אנחנו מבינים שכל מיצר

הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך

במדעי ההתנהגות האפקטיבית

יש מושג שנקרא: “להיכשל קדימה”

הכוונה היא שבכל תהליך של הצלחה וכל השגה וכל דבר טוב שאנחנו משיגים

כדי שנעריך ונהנה ונגיע בכלל לתוצאות מדהימות

צריך את סך כל הדרך,

כולל הקשיים, כולל הכישלונות.

גאולה גדולה צומחת מתוך גלות

ואנחנו יכולים להזכיר לעצמינו

כשרואים גלות כל כך קשה

כי יהיה החושך סיבת האורה

אם יש כזו גלות

בוודאי שיגיע כזה אור גדול

ככה מגיע ליל הסדר

לסדר לנו את החיים

לילה של גאולה

לילה שראינו בחוש שהשם בחר בנו !!!

(1 מתוך 499 – עייני במאמר מפסח פ”א- מצ”ב קישור לאתר)

לילה שבו השם פסח עלינו – לטובה

לילה שבו את יכולה לגלות

שהגלות עצמה היא בעצם גאולה

סיפרה לי מטופלת שיש לה ילד רגיש לגלוטן

שהוא רגיל שפוסחים עליו

כי תמיד כל עוגה שמחלקים לא רלוונטית לו

ובאחד הימים מאד ריגש אותה

שאחד התלמידים הביא לכיתה ליום הולדתו עוגה ללא גלוטן

חשבתי כמה קשה לילד הזה

וכמה קשה לאימו

וכמה פעמים ילדים מבקשים מאיתנו משהו

שאנחנו לא רוצים לתת להם כי זה לא טוב להם

כי זה מסוכן

הם יכולים להרגיש מקופחים

אבל אבא יודע שזה לטובתו…

כי ק-ל אמונה ואין עוול

הכל מדויק מכוון בדיוקי דיוקים

שאין לנו אפשרות להבין עד כמה

היש שמחה גדולה מזו?

להרגיש בידיים כל כך בטוחות ומגנות

כל כל חזקות ומשמחות

לדעת שהשם בחר בנו

בכל אחת מאיתנו

להעביר אותנו מסע חיים מגדל

לראות את עצמך כאילו יצאת!!!

נבחרת!!

המסע שלך כל כך מכוון!!

אפשר לרקוד ולשיר

לבכות ולהודות

על כל החסר

על כל החסד

על מסע חייך

ועל חלומותייך

קומי לך בת חורין!!

ותהיי בת חורין מדאגה

אין גדול ממי שמוביל אותך…

ואת תמיד מוגנת ואהובה

פסח כשר ושמח
לתוכן נוסף מוזמנת להצטרף לתפוצה שלנו

הפוסט ממדבר – מתנה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

חשיבה פסיכולוגית קלינית היא מיומנות חיונית בתחום הטיפול, שכן היא ממלאת תפקיד משמעותי בהבנה והתייחסות לצרכים המורכבים של המטופלים.

במאמר זה נבחן את החשיבות של פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית בשיפור האפקטיביות של הפרקטיקה הטיפולית.

חשיבה פסיכולוגית קלינית, מהי?

חשיבה פסיכולוגית קלינית מתייחסת ליכולתם של מטפלים לחשוב באופן ביקורתי ואנליטי על יחסי הגומלין המורכבים של רגשות, מחשבות והתנהגויות אצל מטופליהם. סט מיומנויות זה כרוך בזיהוי דפוסים, יצירת קשרים ויצירת השערות לגבי התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים התורמים להצגת הבעיות של הלקוח. על ידי חידוד מיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים להבין טוב יותר את האתגרים הייחודיים העומדים בפני לקוחותיהם ולפתח התערבויות מותאמות אישית המתמודדות עם אתגרים אלה.

חשיבה קלינית – מהווה בסיס ליכולת ניסוח השערות ועיצוב התערבויות טיפוליות:

אחד היתרונות העיקריים של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת לנסח השערות לגבי המקור לקשיים של המטופל/ת.

זה כרוך בזיהוי מנגנונים פסיכולוגיים פוטנציאליים שעשויים לתרום לקשיים של המטופל/ת וליצירת השערות מבוססות מחקר וידע קליני לגבי האופן שבו מנגנונים אלה עשויים לתקשר זה עם זה. ולהשפיע באופן הדדי האחד על השני.

מיומנות זו חשובה במיוחד בטיפול, שכן היא מאפשרת למטפלים לפתח הבנה עמוקה יותר של חוויות המטופלים ולהתאים את התערבויותיהם בהתאם באופן אפקטיבי ויעיל.

לאחר יצירת השערות, חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב התערבויות הממוקדות במיוחד בטיפול במנגנונים הפסיכולוגיים שזוהו.

ההתערבות הטיפולית כולה מבוססת על החשיבה הטיפולית הקלינית של המטפלת

על ידי שימוש במיומנויות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית שלהם, מטפלים יכולים לפתח תכנית טיפול ממוקדת ויעילה יותר, אשר עשויה לכלול שילוב של אסטרטגיות התערבות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות. וכן לגבי אופן ההתערבות הטיפולית עצמה. ולהבין למה המטופל/ת זקוק/ה על מנת להשתנות ולהגיע לרווחה נפשית, תפקוד ותחושת סיפוק.

היבט חשוב נוסף של חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא היכולת להעריך את יעילותן של גישות טיפוליות נבחרות.

זה כרוך בהערכה ביקורתית של ההשפעה של התערבויות על הסימפטומים והרווחה של הלקוחות,

כמו גם לשקול אם גישות חלופיות עשויות להיות יעילות יותר.

חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים לזהות מתי התערבות מסוימת עשויה שלא לעבוד כמצופה ולבצע התאמות לתוכנית הטיפול שלהם בהתאם.

על ידי הערכה קבועה של היעילות של הגישות הטיפוליות שלהם, מטפלים יכולים להבטיח שהם מספקים את הטיפול הטוב ביותר האפשרי עבור הלקוחות שלהם ולחדד ללא הרף את התרגול שלהם כדי לענות טוב יותר על הצרכים של אלה שהם משרתים.

חשיבה פסיכולוגית קלינית ממלאת גם תפקיד מפתח בחיזוק הברית הטיפולית.

ומסייעת לטיפוח אמפתיה והבנה של חוויות החיים של הלקוחות באופן מעמיק ואפקטיבי יותר.

על ידי עיסוק בחשיבה פסיכולוגית קלינית, מטפלים יכולים לקבל תובנה עמוקה יותר לגבי הרגשות, המחשבות וההתנהגויות המעצבים את חיי לקוחותיהם ולפתח הערכה רבה יותר לאתגרים העומדים בפניהם.

הבנה זו יכולה לסייע בבניית קרבה ואמון בין המטפל למטופל, החיוניים לברית טיפולית חזקה.

יתר על כן, חשיבה פסיכולוגית קלינית מאפשרת למטפלים להיות קשובים יותר לצרכי לקוחותיהם ולהגיב לצרכים אלה ברגישות ובחמלה רבה יותר. זה, בתורו, יכול לעזור לחזק את הברית הטיפולית ולקדם תוצאות טובות יותר הלקוח.

לסיכום, פיתוח חשיבה פסיכולוגית קלינית חיוני למטפלים המבקשים להעניק טיפול יעיל, אמפתי ומותאם אישית למטופליהם. על ידי שליטה במערך מיומנויות זה, מטפלים יכולים לשפר את יכולתם לנסח השערות, לתכנן התערבויות ממוקדות, להעריך את יעילות הגישות הטיפוליות שלהם ולחזק את הברית הטיפולית.

בסופו של דבר, טיפוח חשיבה פסיכולוגית קלינית הוא מרכיב מרכזי בצמיחה מקצועית ושביעות רצון, שכן הוא מאפשר למטפלים לתמוך בצורה יעילה יותר בלקוחותיהם במסעם לעבר רווחה רגשית וצמיחה אישית.

נשאלת אם כן השאלה כיצד מפתחים חשיבה קלינית?

במכון מפגש קורסים ייעודים לפיתוח חשיבה קלינית וחיבור תיאוריה לפרקטיקה.

הירשמי עכשיו לקבלת סילבוסים ומידע נוסף: mifgash195@gmail.com

הפוסט אמנות החשיבה הפסיכולוגית הקלינית: המפתח לטיפול יעיל הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

תיאוריית יחסי האובייקט מקורה בעבודתם של פסיכואנליטיקאים בולטים כמו מלאני קליין, דונלד ויניקוט ורונלד פיירבארן. הוא מדגיש את המשמעות של חוויות בילדות המוקדמת, במיוחד את איכות הקשר של התינוק עם המטפל העיקרי שלו, בעיצוב עולמו הפנימי וביחסים הבין אישיים הבאים.

על פי תיאוריית יחסי האובייקט, אינטראקציות מוקדמות עם מטפלים והאופן שבו התינוק חווה אותם בעולמו הפנימי מניחות את הבסיס להיווצרות ייצוגים נפשיים מופנמים או “אובייקטים”. אובייקטים פנימיים אלה כוללים דימויים, אמונות ורגשות הקשורים לאנשים משמעותיים בחייו. אובייקטים אלו משפיעים על התפיסה העצמית של הפרט, על תפיסת הזולת ודפוסי ההתייחסות בשלב מאוחר יותר בחיים.

התיאוריה מדגישה את המושג “דינמיקה של יחסי אובייקט”, המתייחסת לדרכים שבהן אנשים מקיימים אינטראקציה עם אובייקטים פנימיים וחיצוניים ומתייחסים אליהם. הוא בוחן כיצד אנשים משליכים את החוויות, הרגשות והקונפליקטים המופנמים שלהם על אחרים, ומעצבים את התפיסות והאינטראקציות שלהם. תורת יחסי האובייקט מדגישה גם את חשיבותם של תהליכים לא מודעים, כגון הזדהות, השלכה ופיצול, בהבנת הדינמיקה התוך אישית והבין אישית.

גישה טיפולית זו שמה לה למטרה לחקור ולהבין את האובייקטים המופנמים של המטופל, דפוסי ההתייחסות והקונפליקטים הבלתי פתורים שעלולים להוביל למצוקה פסיכולוגית או לקשיים יחסיים. באמצעות הקשר הטיפולי, הלקוח והמטפל עובדים יחד על מנת לחשוף ולעבד את הדינמיקות הבסיסיות הללו, על ידי תהליכי שחזור, השלכה, החיאה מחדש, עיבוד של הקונפליקטים בעולמו של התינוק. זאת על מנת להקל על צמיחה אישית, תפקוד, ופיתוח מערכות יחסים בריאות ומספקות יותר של האדם עם עצמו ועם זולתו.

תיאוריית יחסי האובייקט מציעה פרקטיקה טיפולית מעמיקה, כזו החותרת לשינוי דפוסי החוויה הפנימית. טכניקה זו נלמדת על ידי המשגת הדברים באופן ציורי ומעמיק ופיתוח חשיבה קלינית טיפולית להבנת האינטראקציות בקליניקה ולהבנת ההשפעה של מערכות יחסים מוקדמות על ההתפתחות הפסיכולוגית של אנשים.

כמו כן גישה זו מספקת תובנות לגבי המורכבות של מערכות יחסים אנושיות לאורך כל החיים. זה שופך אור על העולם הפנימי של אנשים ודפוסי ההתקשרות שלהם, מה שהופך אותו לנקודת מבט שימושית עבור מטפלים העובדים עם לקוחות המבקשים לחקור ולשנות את הקשיים הבין-אישיים שלהם. ולהציע לנפש הלא מודעת פתרונות לקונפליקטים באופן יעיל ומסתגל יותר.

להשתתפות בהרצאה חינמית בנושא יחסי אובייקט
ולקבלת מידע  סילבוס על קורס יחסי אובייקט למטפלות
ניתן ליצור קשר עם מערכת המכון מכאן:

הפוסט מה זה תיאוריית יחסי אובייקט? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט כיפור – מתנה של פעם בשנה! הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט על חטא שחטאנו לפניך- בזלזול בכוחות שבנו, הגבוהים. הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט מה היה קורה עם המארח של בר קמצא היה לומד ACT?? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט איך להזיז שאלות מעכבות מהדרך? ואיך טיפול מרפא? הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט חמלה עצמית מול שיפוטיות וביקורת עצמית בימי משבר הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

הפוסט יציאה מתקיעות בקליניקה הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.

קבוצת סטודנטים וסטודנטיות דתיים לרפואה מארה”ב הגיעו לסיור בארץ, כדי להכיר את מערכת הרפואה כאן ואת היכולת
להתפתח כאן מקצועית וגם להשפיע השפעה ברוכה בפעילותם.

במסגרת הסיור, בו בקרוב מספר מרכזים רפואיים, פגשו את רוב הדיקניםלרפואה בארץ והכירו גם פוסקים ומכונים העוסקים
ברפואה והלכה.

הם הגיעו גם למפגש עם הרב גינזבורג – כדי לזכות גם למבט מהזווית של פנימיות התורה על לימודי הרפואה.

אחד הנושאים מיני רבים ששוחחו עליהם, היה המוטיבציה הפנימית ללימודי הרפואה: מה גורם לאדם לרצות להתעסק במקצוע הזה?

כשנתקלתי במאמר הזה עצרתי לרגע וחשבתי על מחקרים שאני מכירה מתחום בריאות הנפש. שנים רבות חוקרים חקרו את הנושא גם לעניין רפואת הנפש.
אני מלמדת בקורסים שלי על מהות הבחירה במקצוע טיפולי במשך שנים, מתוך האמונה שחשוב להכיר במניעים הפנימיים שלנו. מודעות עצמית, כידוע, היא חלק מהותי בעבודה עם אנשים.

האמת היא שיש תשובות רבות וסיבות רבות מדוע אנשים בוחרים להיות מטפלים. אבל מעניין להתבונן על הסיבות ברמה הרוחנית וברמה הגשמית.

על פי היהדות נביא כאן את  עיקרי הדברים בתמצית: עשר הספירות הן ערוצי ה”אנרגיה” הרוחנית בהם ה’ ברא את העולם, ומאחורי כל אחת מהספירות יש כוח מניע פנימי.

השאלה הנשאלת היא מהו הכוח הפנימי שמניע אנשים ללמוד מקצוע של הרפואה ולהפוך לרופאים? (בריאות הגוף והנפש)

ביהדות רואים את הקשר בין רפואה לבין ספירת התפארת. רפואה באה מספירת התפארת. “רפא” אותיות פאר.

מה המשמעות של ספירת התפארת? מהו הכוח הפנימי העומד מאחוריה?

נתבונן בתרשים עשר הספירות:

הספירה שהיא שרש הרפואה נקראת תפארת, כי כל הגוף, עם הנשמה בתוכו, הוא יפי – “תפארת–גופא”, בלשון “פתח אליהו”.
כי האדם נברא “בצלם אלוקים”, ותכלית חכמת הרפואה היא לגלות ולחזק את ה”צלם אלוקים” בו נברא האדם.

אבל הרגש הפנימי שבתוך התפארת, הכוח הפנימי שלה, הוא רחמים.

כשרואים התמודדות של אנשים חולים ל”ע, מתמודדים עם סבל – עולה הרצון לעזור, לרפא. מאיפה בנשמה מגיע הרצון הזה?

ממידת הרחמים, רחמנות. אם כך- הרופא רוצה להיות שותף עם “אבינו אב הרחמן”, שהוא “רופא כל בשר ומפליא לעשות”.

כידוע מידת התפארת היא כנגד יעקב אבינו והיא שילוב של המידות של אברהם ויצחק – חסד וגבורה. גם הרופא וגם המטפל בנפש מתבקש למצוא את האיזון העדין הזה בין חסד לגבורה.

הרי אי אפשר לטפל באחר בלי “חסד” המסמל את כוח הנתינה, האכפתיות והאהבה ואי אפשר לטפל באחר בלי מידת הזהירות ובלי גבולות ומסגרת מקצועית. יש לשלב עם מידת ה”חסד” את מידת ה”גבורה” – מידה המסמלת גבול ודין.

האיזון הנכון כאמור הוא מידת התפארת – מידת הרחמים, והאמת. מידתו של יעקב אבינו.

מידת הרחמים – לשון רחם – איפה שהכילו אותנו, הזינו, עטפו וגוננו ללא תנאי – הכלה. זאת התכונה החשובה ביותר בתור מטפלים.

אם נאמר זאת במילים פשוטות: צריך איזון בין הרצון שלך להרעיף ולתת ללא גבול, ולהכניס אותו בזהירות במינונים שמתאימים למקבל שנמצא ממול, לאתיקה ולמוסר.

לפעמים הריפוי עבור אדם מסוים יהיה דווקא הגבול. לפעמים זה יהיה דווקא החסד שמעבר. ולרוב – זה יהיה איזון עדין בין השניים.

הלימוד הזה של ללמוד לתת בטעם טוב ובגבולות של מידת הגבורה – בזהירות לפי מה שמתאים למקבל והכי נכון עבורו – זו אמנות הנדרשת מכל אדם וגם מהמטפל, בנפש ובגוף.

מדובר בעבודת חיים לא פשוטה – להגיע לאיזון בין חסד לגבורה, להגיע בעצם למידת התפארת.

כל אחת יכולה לזהות את עצמה איך היא בנושא של גבולות. למשל: האם יותר חסד או יותר גבורה, וכו’. האם את יותר זורמת כשאת בנתינה או כשאת גם זהירה ורגישה למינונים הנכונים? ונכון שמטפלים רבים, ולא רק, מתמודדים עם סוגיות הקשורות לאיזון בין השניים.

אבל בל נשכח: הרגש הפנימי שבתוך התפארת, המוטיבציה שלה – הוא רחמים. והרחמים האלה יכולים לנבוע דווקא מתוך דבקות במידות הקב”ה.

נספר סיפור על הרחמים שהם המניע הפנימי של הריפוי:

באירופה, בכל עיירה יהודית קטנה (שטעטעל), היה דוקטור מקומי. הוא לא היה פרופסור גדול בעולם, אלא חובש ששימש כרופא המקומי. גם בעיירה אחת של חסידים שימש כרופא יהודי חסידי עם זקן ארוך. הוא התייחס וניסה לעזור לכל מי שקרא לו, אבל הוא לא היה בקי גדול בחוכמת הרפואה.

פעם אחת הוא בא אל המהר”ש, והרב ביקש שיתאר לו בדיוק מה הוא עושה כשהוא בא לטפל בפציינט. הוא ענה: “הפציינט מספר לי את הבעיה. ברגע הראשון אני לא יודע מה לעשות, איך לעזור לו, אבל אני מרחם עליו. אני מעביר את היד בזקן כמה פעמים (היה לו זקן ארוך) ואז עולה בדעתי רעיון מה יכול לעזור ליהודי הזה, ואני אומר לו”.

חייך הרב ואמר – “טוב שאתה עושה כך, אתה באמת רופא טוב ועוזר לאנשים”.

למה? “כי כשאתה מעביר את ידך בזקנך אתה מעורר את י”ג מדות הרחמים, שנקראות י”ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין”.

זהו דימוי בזוהר הקדוש, הדימוי מדבר על כך שיש למעלה זקן עליון שכל חלק ממנו הוא אחת מי”ג מידות של רחמים – “פרצוף אריך אנפין”, מקור מדות הרחמים שבדיקנא, הוא שרש הרפואה – “כי אני הוי’ רֹפאך” – ר”ת אריך. לכן, כשאתה מרחם בעצמך ומעביר את היד בזקן אתה מעורר את מדות הרחמים של ה’ וממשיך מהן רפואה, ומה שעולה בדעתך בא מלמעלה והוא בסדר. זה סיפור של רחמים ורפואה.

כפי שניכר בסיפור, הרופא הטוב, שפועל מתוך רגש רחמים פנימי בליבו, צריך להיות גם חדור ביטול (פנימיות ספירת החכמה) – להכיר שאינו אלא שליח של ה’, הבורא והמרפא, הממשיך רפואה ממקורה האלוקי.

והנה, ביטול – רחמים (פנימיות החכמה ופנימיות התפארת, על הקשר ביניהן נאמר “מה שמו ומה שם בנו כי תדע”) עולה משה (שאמר “ונחנו מה”) – “‘משה משה’ לא פסיק טעמא בגווייהו”, כולו ביטול וכולו רחמים.

כך זוכה משה להמשיך רפואה לעולם מ-י”ג מדות הרחמים שבכתר עליון (סוד הדיקנא קדישא), וכמו שכתוב לאחר שהמתיק-ריפא – את המים המרים – “כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני הוי’ רֹפאך” (“כי אני ה’ רפאך” -ראשי תיבות אריך, מקור י”ג מדות הרחמים שבכתר, כנ”ל).

בימים אלו, המכונים ימי הרחמים והסליחות אפשר לנסות לעבוד על המידות הללו, להידבק במידת הרחמים. לחשוב קצת יותר לעומק מה עובר על האדם שמולי ולמה הוא זקוק עכשיו, ובעזרת השם נזכה שמידת הרחמים תמליץ טוב בעדינו.

אמן!

(כתבה וערכה חנה ביין על פי שיעורים של הרב משה בויאר והרב גינסבורג)

הפוסט למי מתאים להיות מטפלת רגשית? מבט תורני הופיע לראשונה ב-חנה ביין - מפגש.